שליש מהחברות, 89% מהכסף: ה-AI משתלט על גיוסי ההייטק הישראלי

בינה מלאכותית (AI) הפכה למנוע המרכזי של גיוסי ההון בהייטק הישראלי, כך עולה מדוח האקוסיסטם השנתי של קהילת DatA-IL בשיתוף חברת המחקר IVC. בשנת 2025, חברות AI היו אחראיות ל-89% מסך ההון שגויס, שהסתכם בכ-11.8 מיליארד דולר, וכן ל-56% מסבבי הגיוס. זאת עלייה משמעותית של כ-69% בהיקף הכסף שגויס לעומת 2024, למרות ירידה של 6% במספר הסבבים.

בישראל פועלות כיום כ-2,948 חברות המוגדרות כחברות AI, המהוות כשליש מכלל חברות ההייטק במדינה. הדוח מבחין לראשונה בין כלל חברות ה-AI לבין חברות "Core AI", המתמקדות בפיתוח מודלי בסיס ותשתיות AI. רק 365 חברות נכללות בקטגוריה המצומצמת הזו, המדגישה את מרכזיות ה-AI אך גם את ההגדרה הרחבה שניתנת כיום לתחום.

הקרנות הישראליות הגדילו את חלקן בהשקעות בחברות AI ישראליות ל-48% מההון ב-2025, עלייה ניכרת מ-33% ב-2024, וזהו השיעור הגבוה ביותר בעשור האחרון. עם זאת, בשלבי גיוס מתקדמים יותר, משקיעים זרים עדיין דומיננטיים, ואחראים לכ-60% מההשקעות מסבב C ואילך.

בתחום האקזיטים, חברות AI תופסות נתח משמעותי. ב-2025 הסתכמו האקזיטים בכ-6.3 מיליארד דולר. במחצית הראשונה של 2026, הסכום זינק לכ-43 מיליארד דולר, אך נתון זה מושפע בעיקר מעסקת וויז-גוגל.

במגזר הציבורי, פועלים 97 פרויקטי AI ב-33 משרדי ממשלה, גידול של 35% בשנה. יותר מ-13,000 עובדי מדינה עברו הכשרות בתחום. המדינה מקדמת קטלוג דאטה לאומי ותשתיות מחשוב, אך קיים פער תקציבי של למעלה מ-20 מיליארד שקל בקידום התחום.

מערכת ההשכלה הגבוהה אישרה עשר תוכניות לימוד חדשות ב-AI, הצפויות לקלוט כ-900 סטודנטים. ישראל מובילה בשיתוף פעולה אקדמיה-תעשייה, אך האתגר המרכזי הוא בפיתוח טכנולוגיות AI מתקדמות ולא רק בשימוש בהן, עם ירידה מתמשכת בחלק האקדמיה מהוצאות המו"פ הלאומי.