כמעט תשעה מכל עשרה דולרים שגויסו בהייטק הישראלי בשנת 2025 זרמו לחברות AI

חברות המוגדרות כחברות בינה מלאכותית (AI) משכו 89% מההון שגויס בהייטק הישראלי בשנת 2025, נתון המשקף עלייה משמעותית לעומת 58% בשנת 2024. סך הגיוסים בחברות אלו עמד על כ-11.8 מיליארד דולר ב-499 סבבים, שהם 56% מסך סבבי הגיוס, כך עולה מדוח קהילת DatA-IL. הפער בין אחוז ההון לסך הסבבים מצביע על משקלם של גיוסים גדולים, כאשר כ-57% מההון בחברות AI גויסו בסבבים מאוחרים (C ומעלה).

הדוח מזהה בישראל כ-3,000 חברות AI, המהוות כשליש מחברות ההייטק. מתוכן, כ-365 מוגדרות כחברות 'Core AI', כלומר כאלו שבהן הבינה המלאכותית היא ליבת הטכנולוגיה, כמו פיתוח מודלים או שבבים. חברות אלו גייסו כ-3.2 מיליארד דולר ב-95 סבבים. ההגדרה הרחבה של 'חברת AI' כוללת גם חברות סייבר או פינטק המשתמשות ב-AI, מה שמסביר את הנתון הגבוה של 89% מהגיוסים. גיא הולצמן, מייסד IVC, מציין כי ההבחנה החדשה מאפשרת ניתוח מדויק יותר של זרימת ההון והחברות הנבנות בישראל.

במגזר הממשלתי, חלה הרחבה משמעותית בפעילות ה-AI, עם 97 פרויקטים פעילים ב-33 משרדי ממשלה, גידול של 35% בשנה. יותר מ-13,000 עובדי ציבור עברו הכשרות בתחום. כ-48 פרויקטים מבוצעים בשיתוף פעולה עם התעשייה. מירב פרץ בילינסקי מהמערך הלאומי לדיגיטל מציינת כי מדובר במעבר לבניית יכולת לאומית סדורה, אם כי קיימות שאלות פתוחות בנוגע לתקציבים ארוכי טווח ומדדי הצלחה.

בתחום האקדמי, אושרו עשר תוכניות לימודים חדשות ב-AI, הצפויות לקלוט כ-900 סטודנטים. עם זאת, הדוח מעלה חשש לגבי הצורך בהכשרת חוקרים בעלי תארים מתקדמים ואי-ודאות לגבי המשך פעילותם של מרכזי AI אקדמיים קיימים. הדוח מדגיש כי רוב ההוצאה על מחקר ופיתוח אזרחי בישראל (93%) מבוצעת במגזר העסקי, ומעלה את השאלה האם ישראל תצליח לבנות גם את תשתיות המחקר וכוח האדם הדרושים לפיתוח טכנולוגיות AI עצמאיות.