אסנת קדר: החלום על שנת שבתון שהפך לסיוט

אסנת קדר, אם לשישה ומחנכת ותיקה בת 44, שיתפה בראיון חושפני את התמודדותה רבת השנים עם דיכאון עמיד ופוסט-טראומה מורכבת. מה שהחל כחלום על שנת שבתון אידילית, הכוללת לידת בת חדשה וחגיגות משפחתיות, הפך לסיוט כשדיכאון עמוק השתלט עליה. קדר מתארת את הקשיים היומיומיים, את המאבק לקום בבוקר, ואת הצורך בהיתרים הלכתיים לביצוע איסורים בשבת כדי להתמודד עם מחשבות טורדניות.

המחלה השקופה שלה יוצרת חיכוכים עם הסביבה, במיוחד כאשר היא נאלצת להשתמש בזכויות כמו פטור מתור, מה שמעורר תגובות כעס. קדר מדגישה את הפער בין החזות החיצונית שלה לבין הסערה הפנימית, ומציינת כי היא נראית טוב מבחוץ, אך בפנים מתחוללת מלחמה. למרות הקשיים, היא שומרת על אמונתה, ואף רואה בה חיזוק.

קדר מתארת את הקשיים בחזרה הביתה לאחר אשפוזים פסיכיאטריים, את הר של הכביסה ואת הציפיות הגבוהות של ילדיה, המתנגשות עם חוסר הכוחות שלה. היא משבחת את ילדיה על אומץ ליבם, ומסבירה להם בשפה פשוטה שהיא "עצובה הרבה". היא חולקת סיפור על בילוי בפארק שעשועים, בו השתמשה בתעודת נכה כדי לעקוף תורים, כדרך לפצות את ילדיה על הקשיים שהם חווים.

בעלה, נתנאל, מתואר כמלאך השומר שלה, התומך בה פיזית ורגשית. קדר מוצאת נחמה ביצירה, בכתיבה ובטיפול פסיכולוגי, וכן בתמיכת חברותיה. היא חולמת להוציא ספר על התמודדותה עם דיכאון ולהקים עמותה שתספק תמיכה ופעילויות לילדים ומשפחות של מתמודדי נפש, כדי שלא ירגישו לבד.

קדר מבקשת מהסביבה להבין את המאבק השקוף של מתמודדי הנפש, ומדגישה שהם אנשים טובים. היא קוראת למתמודדים לדעת שהם לא לבד, ומבקשת מהסביבה להבין את המלחמה הפנימית שהם מנהלים.