פערים של עד פי שישה: חושף דוח משרד האוצר על שכר הרופאים בישראל

דוח חדש של משרד האוצר חושף פערים עצומים בשכר הרופאים בישראל, התלויים באופן משמעותי בהתמחות, במקום העבודה, בדרגה ובתוספות שכר. הנתונים, המתייחסים ליותר מ-120 אלף עובדי מערכת הבריאות הממשלתית, מראים כי השכר הממוצע בבתי החולים עומד על 22,560 שקל בחודש, בעוד שבקופות החולים הוא גבוה יותר, כ-23,326 שקל.

בראש סולם השכר עומדים מנהלי בתי חולים, המרוויחים בממוצע 83,245 שקל בחודש. אחריהם סגני מנהלי בתי חולים (64,859 שקל) ומנהלי מחלקות (53,613 שקל). בתחתית הסולם נמצאים מתמחים, עם שכר ממוצע של 10,772 שקל בלבד.

הדוח מדגיש גם פערים גדולים בתוך מקצועות הרפואה. לדוגמה, בקרב רופאים מומחים בבתי חולים, הפער בין 10% המרוויחים ביותר (כ-104,650 שקל) ל-10% המרוויחים פחות (כ-17,323 שקל) הוא פי שישה. גורמים המשפיעים על השכר כוללים ותק, היקף שעות נוספות, תפקידים ניהוליים ועבודה נוספת.

התמחות משפיעה גם היא באופן דרמטי על השכר. בבתי חולים, גריאטריה היא ההתמחות הרווחית ביותר (46,958 שקל בממוצע), ואחריה אף אוזן גרון וכירורגיית ראש וצוואר (46,037 שקל). לעומת זאת, פדיאטריה (31,813 שקל) ואופטלמולוגיה (31,903 שקל) נמצאות בתחתית. בקופות החולים התמונה הפוכה: מיילדות וגינקולוגיה מובילות עם שכר ממוצע של 78,603 שקל, ואחריהן אופטלמולוגיה (75,244 שקל). פסיכיאטריה נמצאת בתחתית עם שכר ממוצע של 42,663 שקל.

הדוח מצביע גם על פערים מגדריים, כאשר גברים מרוויחים בממוצע כ-15% יותר מנשים בבתי חולים וכ-11% יותר בקופות החולים. פער זה מוסבר בעיקר בהבדלים בהיקף העבודה הנוספת ובשעות נוספות.

בנוסף, רופאים המועסקים בבתי חולים בפריפריה 1 (כמו צפת וטבריה) זוכים לתוספות שכר משמעותיות, המובילות לשכר גבוה יותר בהשוואה למרכז הארץ. עבודה נוספת במסגרת תאגידים רפואיים או תוכניות קיצור תורים יכולה להוסיף עשרות אלפי שקלים להכנסה החודשית.