שכר גבוה, פערים עמוקים: דוח האוצר חושף את המציאות במערכת הבריאות

משרד האוצר פרסם דוח שכר מקיף לעובדי מערכת הבריאות, החושף שכר ממוצע גבוה יחסית למשק, אך גם פערים משמעותיים בתוך המקצועות השונים, כולל פערים מגדריים בולטים. הדוח, המבוסס על נתונים עד 2024, מצביע על כך שרק כ-30% מ-134 אלף עובדי המערכת מרוויחים פחות מ-15,000 שקל בחודש.

רופאים מומחים מובילים את טבלת השכר, עם ממוצע של כ-40,000 שקל בבתי החולים וכ-47,000 שקל בקהילה. רופאים בכירים, מנהלים ומומחים בעלי תפקידים ניהוליים או התמחויות מבוקשות מרוויחים משמעותית יותר, כאשר מנהלי בתי חולים מגיעים לממוצע של 83,000 שקל. פערים ניכרים קיימים גם בין רופאים בעשירונים שונים, כאשר העשירון העליון מרוויח פי שישה מהתחתון, מוסברים על ידי תפקידים, מיקום גיאוגרפי (רופאים בפריפריה מרוויחים יותר, אך גם מבצעים יותר תורנויות), ותק.

בקרב מקצועות הבריאות שאינם רופאים, מהנדסים מרוויחים בממוצע 27,000 שקל, יותר ממתמחים ואחיות המרוויחים כ-23,000 שקל. עובדי מעבדה, רנטגנאים ורוקחים מרוויחים כ-20,000 שקל, בעוד עובדי מקצועות הבריאות כמו פיזיותרפיסטים ועובדים סוציאליים מרוויחים כ-15,000-16,000 שקל.

הדוח מדגיש פערים מגדריים משמעותיים: נשים, המהוות 65% מעובדי בתי החולים, מרוויחות בממוצע 25% פחות מגברים. פער זה נובע גם מהתפלגות נשים וגברים במקצועות השונים, אך קיים גם בתוך אותם מקצועות, למשל, רופאים מומחים מרוויחים 15% יותר מרופאות מומחיות. במקצועות בהם יש רוב נשי מובהק, הפער המגדרי קטן יותר.

מגמה מדאיגה נוספת היא מספר הרופאים לקראת פרישה במקצועות מסוימים, כמו רפואה פליאטיבית (48%), פרמקולוגיה קלינית (47%) וכירורגיית ילדים (36%). הדוח מזהיר כי יש צורך בתכנון ארוך טווח של כוח האדם הרפואי, תוך התחשבות בזמן הרב הנדרש להכשרת מומחים.