זאת כנראה הירושה הקשה ביותר של נתניהו. והמחיר יהיה כבד

על פי תוכניות הממשלה, תקציב הביטחון צפוי לגדול ב-400 מיליארד שקל, סכום עצום שמעורר שאלות קשות לגבי מקורות המימון שלו. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרים נוספים אינם יודעים להסביר כיצד יגויס הכסף.

האפשרויות למימון התוספת לתקציב הביטחון נעות בין תרחישים דמיוניים, כמו גילוי שדות נפט או יהלומים, לבין אפשרויות ריאליות יותר אך בעלות השלכות קשות. האפשרות הראשונה היא קיצוץ חד בתקציבי משרדי ממשלה אחרים, שיפגע באופן ישיר במערכות חיוניות כמו חינוך, בריאות ושירותי רווחה. קיצוצים אלו עלולים להוביל להרס שיטתי של השירותים הציבוריים, להארכת זמני המתנה לבדיקות רפואיות קריטיות, ולהחמרה במצב הבטיחות בדרכים.

האפשרות השנייה היא הגדלת נטל המס על האזרחים, בדומה להעלאת המע"מ בעבר. העלאת מסים נוספת עלולה להכביד עוד יותר על כיסם של האזרחים, שכבר מתמודדים עם עלויות מחיה גבוהות.

המאמר מדגיש את הסתירה בין צרכי הביטחון הגוברים, במיוחד לאור המצב הביטחוני המורכב והמלחמה המתמשכת, לבין הצרכים האזרחיים הקריטיים. ללא שינוי מהותי, המצב הנוכחי עלול להוביל להרס פנימי של המדינה ולהפיכתה למדינת עולם שלישי, עם פגיעה קשה ברמת החיים וההשכלה.

הכותב מציע שתי דרכים אפשריות לשינוי המצב: האחת היא השגת הכרעה צבאית באמצעים לא קונבנציונליים, והשנייה היא מהלך מדיני. עם זאת, כל אחת מהדרכים הללו טומנת בחובה סיכונים והשלכות משלה, כולל קרע בעם או הסתמכות על הסכמים עם גורמים עוינים. הגישה המועדפת היא ניווט זהיר בין פעולה צבאית נחושה לבין דיפלומטיה, תוך שיפור יעילות השימוש בכוח הצבאי והתמודדות עם כשלים ניהוליים ותפיסתיים במערכת הביטחון. המאמר מסכם כי המצב הנוכחי אינו בר-קיימא, ונדרש שינוי מיידי בחזון ובניהול מערכת הביטחון, שכן למדינת ישראל אזלו המשאבים הכספיים, הפיזיים והנפשיים לבזבוז.