התנדב למילואים עד גיל 84: הקצין ניצול השואה הלך לעולמו בגיל 96
זאב (טיבי) רם, ניצול שואה בן 96, הלך לעולמו. רם, סגן-אלוף במילואים, התנדב לשירות מילואים עד גיל 84 והקדיש את חייו להנחלת זיכרון השואה. הוא שרד את אושוויץ וברגן-בלזן, איבד את כל משפחתו, וסיפר את סיפורו רק בגיל מבוגר. רם התגורר בקיבוץ אפיקים מאז עלייתו לישראל ב-1948.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- זאב (טיבי) רם, ניצול שואה וסגן-אלוף במילואים, הלך לעולמו בגיל 96.
- רם התנדב לשירות מילואים בצה"ל עד גיל 84.
- הוא שרד את מחנות ההשמדה אושוויץ וברגן-בלזן.
- רם הקדיש את חייו להנחלת זיכרון השואה בפני חיילים, קצינים ובני נוער.
- הוא עלה לישראל ב-1948 והתגורר בקיבוץ אפיקים.
- את סיפורו החל לספר רק בגיל מבוגר, לאחר עשרות שנים של שתיקה.
זאב (טיבי) רם, ניצול שואה בן 96, הלך לעולמו. רם, ששרד את מחנות ההשמדה אושוויץ וברגן-בלזן, התנדב לשירות מילואים בצה"ל עד גיל 84. הוא הקדיש חלק ניכר מחייו להנחלת זיכרון השואה, והרצה בפני חיילים, קצינים ובני נוער על סיפור הישרדותו. מאז עלייתו לישראל ב-1948, התגורר בקיבוץ אפיקים.
רם נולד בדצמבר 1930 במונקאץ', קרפטורוס. באביב 1944, זמן קצר לאחר בר המצווה שלו, נשלחה משפחתו לאושוויץ. הוא הופרד מאמו בסלקציה, ושיקר לקצין אס-אס כדי להישאר עם אביו ואחיו. השלושה נשלחו למחנה כפייה, ולקראת סוף המלחמה השתתפו בצעדת מוות לברגן-בלזן, שם איבד את אביו ואחיו. לאחר שחרור המחנה, פגש את אמו אך היא נפטרה זמן קצר לאחר מכן, וגורלה נותר לא ידוע במשך למעלה מ-60 שנה עד שגילה זאת ב"יד ושם".
רם נמנע מלספר על חוויותיו מהשואה במשך עשרות שנים, אך החל להרצות בגיל מבוגר. הוא הפך למרצה מבוקש ביחידות צה"ל, בתי ספר ומשלחות לפולין. הוא סיכם את חייו באומרו: "ילדות טובה, שנה דפוקה בשואה ואחר כך עוד פעם חיים טובים", והדגיש את דברי אביו: "אבי לימד אותי שלמען המולדת מקריבים חיים - ואני אומר שלמען המדינה מקדישים את החיים".
מוזכרים