ישראלים מעדיפים בינה מלאכותית על פני מנועי חיפוש מסורתיים, אך מודעותם לסיכונים נמוכה
תורגם ותומצת מתוך Mignews על ידי baba
סקר חדש בישראל מצא כי 78% מהישראלים משתמשים בכלי בינה מלאכותית (AI) לשאלות בריאות, אך רק 38% בודקים את המידע ממקורות נוספים. 85% מהמשתמשים עושים זאת מתוך סקרנות, ו-14% אף החליפו לחלוטין את מנועי החיפוש המסורתיים. רק 53% מהנשאלים מודעים לכך ש-AI עלול לייצר מידע שקרי. קיים פער מודעות בין קבוצות גיל ובין יהודים לערבים בישראל. למרות הסיכונים, 73% רואים השפעה חיובית לטכנולוגיה על למידה וחיפוש מידע.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- 78% מהישראלים השתמשו בכלי AI לשאלות בריאות, אך רק 38% בודקים את המידע ממקורות נוספים.
- 85% מהישראלים השתמשו ב-AI מתוך סקרנות, ו-14% החליפו לחלוטין את מנועי החיפוש המסורתיים.
- רק 53% מהנשאלים מודעים לכך שבינה מלאכותית עלולה לייצר מידע שקרי.
- 41% מהצעירים (18-34) משתמשים ב-AI מדי יום, לעומת 16% מבני 55 ומעלה.
- 59% מהיהודים בישראל מודעים לבעיית אי-דיוקים ב-AI, לעומת 29% מהערבים בישראל.
- 73% מהמשתתפים רואים השפעה חיובית ל-AI על למידה וחיפוש מידע.
תושבי ישראל פונים באופן הולך וגובר לשימוש בכלי בינה מלאכותית (AI) כתחליף למנועי חיפוש רגילים, לצורך קבלת מידע, ייעוץ בריאותי ואף קריאת חדשות. סקר חדש שנערך בישראל מצא כי 78% מהנשאלים השתמשו בכלי AI לשאלות הקשורות לבריאות, אך רק 38% מהם נוהגים לבדוק את המידע המתקבל ממקורות נוספים. הסקר, שנערך על ידי מכון המדיניות הלאומית ע"ש סמואל נמן בטכניון בשיתוף מכללת שנקר, ויקימדיה ישראל והאיגוד הישראלי לאינטרנט, כלל 1226 משתתפים.
המחקר, שבדק את הרגלי צריכת המידע ואת מידת האמון בטכנולוגיות חדשות בשנת 2026, גילה כי 85% מהישראלים השתמשו ב-AI מתוך סקרנות. בנוסף לנושאי בריאות, 71% ביקשו הסברים למושגים לא מוכרים, 70% חיפשו עצות מעשיות, 55% התעדכנו בחדשות ו-25% השתמשו בטכנולוגיה לכתיבת קוד. 14% מהמשיבים אף ציינו כי כלי AI החליפו להם לחלוטין את מנועי החיפוש המסורתיים.
קיים פער משמעותי בין השימוש הנרחב בטכנולוגיות אלו לבין המודעות לסיכונים הכרוכים בהן. רק 53% מהמשתתפים מודעים לכך שבינה מלאכותית עלולה לטעות או לייצר מידע שקרי. כ-41% מהישראלים סבורים שתשובות הצ'אט-בוטים מדויקות לחלוטין, ו-28% מהמשתמשים במנועי חיפוש עם סיכומי AI מסתפקים בכך ואינם בודקים את המקורות המקוריים.
הסקר חשף הבדלים בין-דוריים ובין-מגזריים. בקרב צעירים בגילאי 18-34, 41% משתמשים בצ'אט-בוטים מדי יום, ו-61% מהם מודעים לסיכוני הטעויות. לעומת זאת, בקבוצת הגיל 55+, רק 16% משתמשים ב-AI מדי יום, ורק 41% מודעים לאפשרות של אי-דיוקים. כמו כן, 59% מהיהודים בישראל מודעים לבעיית אי-הדיוקים, לעומת 29% מהערבים בישראל.
באשר לאמון, כלי AI כמעט השתוו לאנציקלופדיות מסורתיות. 29% העדיפו את ה-AI על פני ויקיפדיה (28%), אך בקרב המשתמשים בשני הכלים באופן קבוע, 53% נותנים אמון בוויקיפדיה לעומת 49% ב-AI. אנשים המשתמשים בוויקיפדיה מדי יום נוטים יותר לבדוק תשובות AI (55%) מאשר אלו שאינם משתמשים בה (33%). למרות הסיכונים, 73% מהמשתתפים הביעו דעה חיובית על השפעת הטכנולוגיה על תהליכי למידה וחיפוש מידע, כאשר המהירות, הנוחות והאפשרויות החדשות ללמידה עצמית צוינו כיתרונות עיקריים.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.