שנה למותו של אחמד חמדי, דמות ציבורית בולטת בשפרעם
תורגם ותומצת מתוך Alarab על ידי baba
לפני שנה, ב-19 בנובמבר, נפטר אחמד חמדי (אבו אל-ת'איר), דמות ציבורית בכירה בשפרעם, חבר המפלגה הקומוניסטית והחזית, ויושב ראש הוועדה העממית בעיר במשך 20 שנה. חמדי נודע כפעיל פוליטי וחברתי מרכזי, שהיה מעורב בנושאים לאומיים מקומיים ובינלאומיים, כולל תמיכה בסוריה והנצחת קורבנות "טבח האוטובוס" בשפרעם. הוא גם דגל באיחוד כוחות פוליטיים לקראת הבחירות המקומיות, אך יוזמתו לא צלחה. הכותב, זיד שליוט, מתאר את חמדי כלוחם למען קידום החברה.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- אחמד חמדי, דמות ציבורית בשפרעם וחבר המפלגה הקומוניסטית, נפטר לפני שנה.
- חמדי כיהן כיושב ראש הוועדה העממית בשפרעם במשך 20 שנה.
- הוא היה פעיל מרכזי בהנצחת קורבנות "טבח האוטובוס" בשפרעם ב-2005.
- חמדי תמך בסוריה ופעל לאירועי זיכרון לגמאל עבד אל-נאצר.
- הוא קרא להקמת ברית פוליטית רחבה לקראת הבחירות המקומיות בשפרעם.
ב-19 בנובמבר חלפה שנה לפטירתו של אחמד חמדי (אבו אל-ת'איר), דמות לאומית בכירה, חבר המפלגה הקומוניסטית והחזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון, ויושב ראש הוועדה העממית בשפרעם. חמדי, שהיה ידוע כלוחם נגד "החושך, הרגרסיה והאימפריאליזם", הותיר חותם משמעותי על ההיסטוריה המודרנית של שפרעם.
חמדי היה פעיל פוליטי וחברתי משמעותי עוד מימי נעוריו. הוא היה בין מייסדי "אגודת הסטודנטים האוניברסיטאיים" בשפרעם בשנות ה-80, ושימש ככתב של עיתון "אל-איתיחאד" בעיר, שם סיקר בהרחבה את פעילויות האגודה.
לאורך שנות פעילותו, מילא חמדי תפקידים רבים במפלגה ובחזית, והפגין עמדות לאומיות איתנות שתורגמו לפעולה בשטח. הוא היה פעיל מרכזי בימי האדמה, ופעל לגיוס הציבור להשתתפות בשביתות. לאחר "טבח האוטובוס בשפרעם" ב-2005, בו נרצחו ארבעה מתושבי העיר, מילא תפקיד מרכזי בהנצחת זכרם של הנרצחים ובסיוע למשפחות העצורים.
בעקבות תפקידו המרכזי, נבחר חמדי פה אחד ליושב ראש הוועדה העממית בשפרעם, תפקיד שמילא במשך 20 שנה בחכמה, בסבלנות וביושרה. הוא שמר על קשר רציף עם משפחות הנרצחים והעצורים, ופעל במסגרת קמפיינים לגיוס תרומות וארגון אירועי זיכרון.
חמדי היה פעיל גם בתמיכה בסוריה בזמן "הקונספירציה הקוסמית" נגדה, וכן סייע בארגון אירועים משותפים עם "ועדת הנצחת מאה שנה למנהיג הנצחי גמאל עבד אל-נאצר". הוא הביע דאגה מתמדת לעתידה הפוליטי של שפרעם, וביקר בחריפות את מוסדות המפלגות הפוליטיות. הוא אף קרא להקמת ברית לאומית רחבה לקראת הבחירות למועצת העיר, אך יוזמה זו לא יצאה לפועל.
הכותב, זיד שליוט, מתאר את חמדי כדמות שנאבקה ללא הרף נגד כל מה שמעכב את התפתחות החברה, וחש כאב עמוק על כל נסיגה בפעילות הפוליטית הלאומית. הוא מסיים באמירה כי חמדי היה מוצא נחמה זמנית בהישג של "עמנו בפנים" בבחירות הפרלמנטריות האחרונות.
מוזכרים