בית המשפט העליון הורה על דיון חוזר בפרשת האונס של גינקולוג
תורגם ותומצת מתוך Cursorinfo על ידי baba
בית המשפט העליון בישראל הורה על דיון חוזר בפרשת הגינקולוג מיכאל שטטמן, שהורשע באונס שתי מטופלות. ההחלטה התקבלה בעקבות טעות שיפוטית חמורה, כאשר השופטים לא הבינו נכונה את עמדת התביעה שחזרה בה מטענתה להרשעה בעבירות מין. הפרשה, הנמשכת 12 שנים, כללה זיכוי בבית המשפט המחוזי וערעור לבית המשפט העליון. כעת, הרכב מורחב של חמישה שופטים יבחן מחדש את התיק.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- בית המשפט העליון הורה על דיון חוזר בפרשת הגינקולוג מיכאל שטטמן, שהורשע באונס שתי מטופלות.
- ההחלטה נובעת מטעות שיפוטית חמורה: השופטים לא הבינו נכונה את עמדת התביעה.
- התביעה חזרה בה מדרישתה להרשיע את שטטמן בעבירות מין, אך בית המשפט העליון הרשיע אותו.
- שטטמן זוכה בבית המשפט המחוזי בירושלים, אך הורשע בבית המשפט העליון.
- הפרשה נמשכת כ-12 שנים וכוללת שלבים משפטיים סותרים.
- הרכב מורחב של חמישה שופטים יבחן מחדש את התיק.
בית המשפט העליון של ישראל הורה על דיון חוזר בפרשת הגינקולוג מיכאל שטטמן, שהורשע באונס שתי מטופלות במרמה. ההחלטה, שהתקבלה ב-19 בנובמבר על ידי סגן נשיא בית המשפט העליון נועם סולברג, נובעת מטענה חמורה של טעות שיפוטית: השופטים לא הבינו נכונה את עמדת התביעה בעת מתן גזר הדין. התביעה, כך מתברר, חזרה בה מטענתה להרשעת הרופא בעבירות מין.
הפרשה נמשכת כ-12 שנים, ובמהלכה התקבלו תוצאות סותרות. בדצמבר 2018 הוגש כתב אישום נגד שטטמן באשמת אונס במרמה ומעשים מגונים. התביעה טענה כי הרופא ניצל את אמון מטופלותיו וביצע בהן מעשים מיניים תוך הצגתם כבדיקות או טיפולים נחוצים. בדצמבר 2022, בית המשפט המחוזי בירושלים זיכה את שטטמן מכל האישומים. השופטים קבעו כי התביעה לא הוכיחה כוונה פלילית, ובפרט כוונה להשגה סיפוק מיני או השפלה.
הפרקליטות ערערה על הזיכוי לבית המשפט העליון. במהלך הדיון, השופטים עצמם הביעו ספקות לגבי סיווג המעשים כעבירות מין והציעו לדון בעבירת תקיפה. בספטמבר 2024, התביעה חזרה בה רשמית מדרישתה להרשיע את שטטמן באונס ומעשים מגונים, וביקשה להסתפק בהרשעה בעבירת תקיפה בלבד. למרות שינוי זה, במרץ 2025, בית המשפט העליון הרשיע פה אחד את הרופא באונס במרמה.
הטעות השיפוטית התגלתה כאשר התברר שהשופטים הניחו שהתביעה חזרה בה מדרישותיה רק בתנאי שהרופא יודה בעבירת תקיפה. בפועל, התביעה חזרה בה באופן חד-צדדי, ללא תנאים. השופטים יוסף אלרון ואלכס שטיין התנגדו לדיון חוזר, בעוד השופט יחיאל כשר סבר שיש להחליף את ההרשעה בעבירת תקיפה. סולברג קבע כי נסיבות חריגות מעוררות חשש לטעות שיפוטית, במיוחד לאור אי-הבנה זו בעמדת התביעה.
סולברג הדגיש כי אין מדובר בפגם פרוצדורלי קל, אלא בטעות שמשפיעה על יסודות ההחלטה השיפוטית. הוא הבהיר כי דיון חוזר אינו מהווה קביעה שהרופא חף מפשע, אלא הזדמנות להכריע מחדש בשאלת אחריותו הפלילית. התביעה התנגדה לדיון החוזר, בטענה שהאי-הבנה אינה משנה את המסקנות המשפטיות. גם שתי המתלוננות התנגדו, מחשש להשלכות רגשיות קשות.
כעת, הרכב מורחב של חמישה שופטים יבחן מחדש את ערעור המדינה על הזיכוי, ויקבע את ההשלכות המשפטיות של הטעות ואת בסיס ההרשעה.
(הערה: הכתבה המקורית כוללת גם מידע על סטטיסטיקת פשיעה מינית בישראל ועל מקרה נוסף של גבר שהתחזה לשוטר)
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.