הכלכלה הישראלית: בין קיפאון פוליטי לאיום מלחמה על איראן
תורגם ותומצת מתוך Arab48 על ידי baba
מאמצי הרכבת הממשלה החדשה בישראל נתקלים בקשיים, כאשר מפלגות מרכזיות מסרבות להקים קואליציה המסתמכת על תמיכה ערבית. במקביל, גוברת המתיחות הביטחונית והדיבורים על אפשרות לתקיפה צבאית באיראן, מה שמעלה שאלות לגבי יכולתה הכלכלית של ישראל לממן מלחמה נוספת. ללא תקציב מאושר לשנת 2027, הממשלה תפעל במתכונת המשכיות, מה שיגביל את יכולתה להשקיע בפרויקטים חדשים ולהתמודד עם הוצאות ביטחוניות מוגברות.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- מאמצי הרכבת הממשלה החדשה בישראל נתקלים בקשיים, מה שמגביר את הסיכוי לבחירות חוזרות.
- גוברת המתיחות הביטחונית והדיבורים על אפשרות לתקיפה צבאית באיראן.
- הכלכלה הישראלית מתמודדת עם אתגרים, כולל תקציב המשכיות ועלויות מלחמה גבוהות.
- היעדר תקציב מאושר לשנת 2027 מגביל את יכולת הממשלה ליזום פרויקטים חדשים.
- סוכנות הדירוג "פיץ'" הותירה את התחזית השלילית לדירוג האשראי של ישראל.
מאמציו של גדי אייזנקוט להרכיב ממשלה חדשה נתקלים בקשיים גוברים. אביגדור ליברמן התנגד להקמת ממשלה המסתמכת על תמיכת הרשימה הערבית המאוחדת, בעודו תומך בברית עם המפלגות החרדיות. נפתלי בנט, שותף מרכזי במחנה האופוזיציה, סירב להקים ממשלה המסתמכת על תמיכה ערבית, והציע ממשלת אחדות עם הליכוד, בראשות אייזנקוט ונתניהו, כאשר אייזנקוט יכהן ראשון. עמדה זו של בנט עשויה להעיד על נכונותו לבחירות חוזרות, תוך שמירה על הבטחותיו שלא להקים ממשלה עם תמיכה ערבית ולא להקים ממשלה עם נתניהו.
הקשיים בהרכבת הממשלה מחלישים את סיכוייו של אייזנקוט ומעלים את הסבירות לבחירות חדשות או להקמת ממשלת אחדות עם הליכוד. זאת, על רקע מתיחות ביטחונית גוברת ואפשרות לחידוש המלחמה נגד איראן, שמוזנת על ידי נתניהו. לאחרונה, גוברים הדיבורים על תקיפה צבאית אפשרית באיראן. שינוי בטון של נפתלי בנט לאחר פגישתו עם נתניהו וקבלת הערכות מודיעיניות בנוגע לאיראן, לצד ביקורו של מפקד הפיקוד המרכזי האמריקני, בראד קופר, בישראל, מעידים על תיאום צעדים צבאיים אפשריים. גם אייזנקוט הקל בהתנגדותו לפעולה צבאית.
ההתפתחויות הפוליטיות והביטחוניות מעלות שאלות קשות לגבי יכולת הכלכלה הישראלית לממן מלחמה נוספת. ללא אישור תקציב לשנת 2027, תפעל הממשלה במתכונת של "תקציב המשכיות", המבוסס על תקציב 2026. הדבר יגביל את יכולתה ליזום פרויקטים חדשים ולהרחיב תוכניות קיימות, ויעכב רפורמות פיסקליות. עובדה זו, יחד עם עומס הוצאות המלחמות הקודמות, מקשה על התמודדות עם הוצאות מלחמה חדשות.
עוד נתון כי עומס הוצאות המלחמות בשנים 2023-2026 נאמד בכ-450 מיליארד שקל, והוצאות הביטחון ל-2026 עומדות על כ-170 מיליארד שקל. הוצאות הביטחון הכפילו את עצמן מאז 2023, ועלויות הריבית על החוב הלאומי עלו משמעותית. גם בתרחיש של מתיחות נמוכה, התוצר צפוי להישאר נמוך מהמסלול שלפני המלחמה עד סוף 2027. סוכנות הדירוג "פיץ'" הותירה את התחזית השלילית לדירוג האשראי של ישראל, בשל אי-הוודאות הפוליטית.
הערכת עלויות מלחמה חדשה מול איראן תלויה במשכה והיקפה. עלויות ישירות כוללות הוצאות על תחמושת, גיוס מילואים ופיצויים. מלחמה ממושכת עלולה לפגוע בענפים כמו תעופה ותיירות, ולהאט את הייצור והצריכה. משרד האוצר העריך את העלויות הישירות של הסבב הקודם מול איראן בכ-35 מיליארד שקל. מלחמה ממושכת עלולה להרחיב את הגירעון עקב עלייה בהוצאות וירידה בהכנסות ממיסים, להשפיע על המחירים, עלויות השילוח, שער השקל, ועלולה להרתיע משקיעים זרים.
ישראל הצליחה עד כה לבלום את עלויות המלחמות, וייתכן שתוכל לממן סבב נוסף אם יהיה קצר, באמצעות הגדלת חובות וגירעון. אולם, מלחמה ממושכת עלולה להגדיל את החוב הלאומי, להעלות את עלויות הריבית, ולהקטין את המשאבים לשירותים אזרחיים. הדבר מסובך עוד יותר בהיעדר ממשלה יציבה ותקציב מאושר. כלכלת ישראל מוגבלת ביכולתה לשאת בעלויות מלחמה נוספות, מה שהופך החלטה על חידוש המלחמה נגד איראן להרפתקה פוליטית, צבאית וכלכלית.
מוזכרים