אתה לא יכול להנדס אנשים
תומצת מתוך Arutz Sheva על ידי baba
העיתונאי בני ציפר, שפוטר מעיתון "הארץ" לאחר 50 שנה, מתאר את התקרבותו לימין ואת חזרת בתו בתשובה. הוא טוען שלא ניתן "להנדס" אנשים וכי הם חוזרים למקורם, כפי שקורה כיום עם התעוררות התודעה היהודית. ציפר הביע בעבר חרטה על עמדותיו השמאליות כלפי ארץ ישראל וההתיישבות. המאמר משווה את תהליך השיבה של ציפר לזה של הסופר ריכרד בר־הופמן, שתיאר במחזה "חלום יעקב" את קבלת הייעוד היהודי על כל סבלו.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- העיתונאי בני ציפר מתאר את התקרבותו לימין ואת חזרת בתו בתשובה לאחר 50 שנות עבודה ב"הארץ".
- ציפר טוען שלא ניתן "להנדס" אנשים והם חוזרים למקורם, כפי שמתבטא בהתעוררות התודעה היהודית כיום.
- הוא הביע חרטה על עמדותיו השמאליות בעבר כלפי ארץ ישראל וההתיישבות ביהודה ושומרון.
- המאמר משווה את תהליך השיבה של ציפר לזה של הסופר ריכרד בר־הופמן, שכתב על הייעוד היהודי.
- בר־הופמן תיאר במחזה "חלום יעקב" את קבלת הייעוד היהודי על כל סבלו.
- ציפר מאמין שהניסיון הציוני-חילוני ליצור "ישראלי חדש" נכשל.
העיתונאי והסופר בני ציפר, שפוטר לאחרונה מעיתון "הארץ" לאחר 50 שנות עבודה, מתאר בראיון את התקרבותו לצד הימני והאמוני, ואת חזרתה בתשובה של בתו. ציפר מסביר כי התודעה היהודית המתפרצת בשנים האחרונות היא ביטוי לכך שלא ניתן "להנדס אנשים" ולשנות את טבעם המקורי, וכי הניסיון הציוני-חילוני ליצור "ישראלי חדש" כשל.
ציפר הביע בעבר חרטה על יחסו השמאלי לארץ ישראל, וכתב כי זלזל בהתיישבות ביהודה ושומרון תחת השפעת סיסמאות השמאל. הוא מודה לאלוהים על פקיחת עיניו לראות את האמת, ועל הבנתו כי הארץ שייכת לעם היהודי ומוטלת עליו לכבוש אותה.
דבריו של ציפר מזכירים את תהליך השיבה לזהות יהודית עמוקה, בדומה לדמותו של ריכרד בר־הופמן, משורר ומחזאי יהודי-אוסטרי. בר־הופמן, שכתב את המחזה "חלום יעקב", תיאר את המאבק היהודי לקבלת הייעוד והסבל הכרוך בו, ואת נצח ישראל. המחזה, שהועלה פעמים רבות והוצג גם בתיאטרון הבימה, מתאר את יעקב המקבל על עצמו את ייעודו למרות הידיעה על הסבל הצפוי.
המאמר משווה בין ציפר לבר־הופמן, ומציין כי שניהם, למרות שגדלו בסביבה מנוכרת לזהותם היהודית, חזרו אליה באופן פלאי. הדבר מדגיש את הרעיון שלא ניתן לכפות שינוי על אנשים, וכי בסופו של דבר הם שבים למקורם, כפי שבא לידי ביטוי ב"חלום יעקב" ובחזרתם של יהודים רבים לזהותם.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.