מינוי Plus

התחברות ל-baba News

חשבון אחד לאתר, לאייפון ולאנדרואיד — המנוי נשאר איתכם.

או קוד במייל

חיפוש סיפורים

הקלידו לפחות שני תווים. התוצאות מגיעות מכל המערכות ש-baba קורא.

↑↓ למעבר · ↵ לפתיחה · esc לסגירה

התחברות ל-baba News

התחברו כדי להמשיך לשאול. News Plus מסיר את המגבלה היומית.

או קוד במייל

Calcalistכלכלה

האוצר שוקל לדחות תשלום לתעשיות הביטחוניות כדי להימנע מפתיחת התקציב

תומצת מתוך Calcalist על ידי baba

עסקיםטון ענייני

עברית · מערכת חדשות אחת

משרד האוצר ומערכת הביטחון מתקשים להגיע להסכמות על תקציב הביטחון לשנת 2026, עם פער של 22 מיליארד שקל. האוצר שוקל לדחות תשלומים לתעשיות הביטחוניות, בסך כ-20 מיליארד שקל, כחלופה לפתיחת תקציב המדינה. מהלך זה מעורר חששות לגבי אמון המשקיעים והשלכותיו על דירוג האשראי של ישראל, אך נראה כאפשרות ריאלית.

הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba

  • משרד האוצר ומערכת הביטחון חלוקים על תקציב הביטחון ל-2026, עם פער של 22 מיליארד שקל.
  • האוצר שוקל לדחות תשלומים לתעשיות הביטחוניות כדי להימנע מפתיחת תקציב המדינה.
  • דחיית תשלומים לתעשיות הביטחוניות נאמדת בכ-20 מיליארד שקל.
  • המהלך מעורר חששות לגבי אמון המשקיעים ודיווח שקוף על חובות המדינה.
  • הלמ"ס תכלול את החובות הללו בגירעון, בניגוד לאוצר, מה שעשוי להשפיע על דירוג האשראי.

משרד האוצר ומערכת הביטחון עדיין לא הגיעו להסכמות בנוגע לתקציב הביטחון לשנת 2026, כאשר קיים פער של 22 מיליארד שקל בין הדרישה של מערכת הביטחון (183 מיליארד שקל) לבין התקציב המוסכם (161 מיליארד שקל). דיונים מתקיימים כדי לבחון האם הפער אמיתי או שניתן לסיים את השנה בתקציב המוסכם.

במשרד האוצר חוששים מהמשך המצב בשנים הבאות, ומהאפשרות שמערכת הביטחון תמשיך לחייב את עצמה בסכומים גבוהים מהתקציב המאושר. פתיחת תקציב המדינה, שתדרוש הגדלה של 22 מיליארד שקל, נחשבת לאפשרות בעייתית מכיוון שהיא תהיה הפעם הרביעית ברציפות שהממשלה לא עומדת בתקציב המקורי, דבר שעלול להתפרש בשווקים הבינלאומיים ובקרב פוליטיקאים כהתרגלות לתקציב כהמלצה בלבד.

כחלופה, נבחנת אפשרות חריגה של דחיית תשלומים למערכת הביטחון לתעשיות הביטחוניות, כגון אלביט, התעשייה האווירית ורפאל, להן המדינה חייבת כ-20 מיליארד שקל. במקום לפתוח את התקציב ולקחת הלוואות מהציבור, המדינה תשאל כביכול מהתעשיות הביטחוניות. הדבר דומה להסכם שנחתם עם אלביט, בו המדינה שיפרה תנאי תשלום אך התחייבה לשאת בהוצאות מימון עקב עיכובים בתשלומים.

פתרון זה מעורר חששות באוצר, כאשר בכירים מביעים העדפה לפתוח את התקציב. החששות מתחלקים לשני סוגים: אמון ותקציביים. חששות האמון נוגעים לכך שהמדינה עלולה להיתפס כמנסה להסתיר את חובותיה האמיתיים באמצעות תמרונים פיננסיים, דבר שעלול לפגוע באמון המשקיעים. החשבת הכללית, מיכל עבאדי־בויאנג'ו, הדגישה כי הדבר ייעשה בשקיפות, כאשר החובות שנדחו יירשמו בנפרד מנתוני הגירעון, אך יכללו בחישוב החוב הלאומי. עם זאת, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תכלול את החובות הללו בגירעון, מה שעלול להשפיע על דירוג האשראי של ישראל.

חשש נוסף הוא שהפרקטיקה של דחיית תשלומים תהפוך לכלי של משרד הביטחון לעקוף את התקציב בשנים הבאות, דבר המעיד על יחסים עכורים בין האוצר למשרד הביטחון, הדורשים פתרון שיכלול הפנמה של מגבלות תקציביות מצד משרד הביטחון והסכמה של האוצר למסגרת תקציבית גבוהה יותר.

Calcalistאחרים · תל אביב

התחברות ל-baba News

התחברו כדי לעקוב אחרי מערכות, נושאים ואנשים.

או קוד במייל

כלכלהנושא

התחברות ל-baba News

התחברו כדי לעקוב אחרי מערכות, נושאים ואנשים.

או קוד במייל

מוזכרים

ידיעות קשורות · 1

לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.

פתיחת המבזקים