מאחורי ההרס ברצועת עזה מסתתרת תורת לחימה שחשוב להכיר
תומצת מתוך Makor Rishon על ידי baba
ספרו החדש של הדיין הרב אברהם זרביב, "עד הניצחון", מתאר את חוויותיו במילואים בעזה ואת תורת הלחימה "קרב ההרס" שפותחה בחטיבת גבעתי. הספר מציג את תורת הלחימה ככלי לחסכון בחיי אדם ולשיבוש רשת המנהרות של חמאס. למרות ביקורת ציבורית ובינלאומית, הספר קורא לדיון מעמיק בלגיטימיות השיטה.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- ספרו של הרב אברהם זרביב "עד הניצחון" חושף את תורת הלחימה "קרב ההרס" שפותחה בגבעתי.
- התורה נועדה לחסוך בחיי אדם על ידי הרס תשתיות, למרות ביקורת ציבורית ובינלאומית.
- הרב זרביב שירת במילואים למעלה משנתיים וחצי, וסרטוניו הפכו ויראליים.
- השיטה שיבשה את רשת המנהרות של חמאס והפכה אותה למלכודת עבור המחבלים.
- הספר קורא לדיון מעמיק בלגיטימיות של תורת הלחימה "קרב ההרס".
- השימוש ב-D9 ובהרס תשתיות נחשב ליתרון אסטרטגי ומוסרי.
ספרו החדש של הדיין הרב אברהם זרביב, "עד הניצחון", מתאר את חוויותיו במילואים ברצועת עזה ואת תורת הלחימה "קרב ההרס" שפותחה בחטיבת גבעתי. הרב זרביב, בן כמעט 55, שירת במילואים למעלה משנתיים וחצי, תחילה בתצפיות ובהמשך בפלוגת ההנדסה של החטיבה, תוך שהוא מתעד את פעילותו בסרטונים שהפכו ויראליים.
הספר, שנכתב על ידי דוד הלל בעריכת אברהם אליצור, חורג מסיפורו האישי של זרביב ופותח דיון מעמיק בלגיטימיות של תורת הלחימה "קרב ההרס". תורה זו, שפותחה בפלוגת הצמ"ה של גבעתי, נועדה לחסוך בחיי אדם על ידי הרס תשתיות, במטרה למנוע הפיכת עזה למלכודת מוות עבור חיילי צה"ל. הטיעון המרכזי הוא שהרס מבנים, גם אם נראה הרסני, עדיף על סיכון חיי חיילים.
השימוש בכלים הנדסיים כבדים, כמו דחפורי D9, והרס תשתיות, התבררו כשובר שוויון אסטרטגי. הם לא רק חסכו בחיי אדם אלא גם שיבשו את רשת המנהרות של חמאס, הפכו אותה למלכודת עבור המחבלים ומנעו הכנסת אספקה. הדבר שלל מחמאס מכשיר אסטרטגי משמעותי.
הפרסום סביב הרב זרביב, כולל הסיסמה "לזרבב את עזה" והבחירה בו להדלקת משואה ביום העצמאות, עוררו ביקורת ציבורית נוקבת. הביקורת התייחסה הן לסגנונו הייחודי והן ללגיטימיות של תורת הלחימה "קרב ההרס", שנתפסה על ידי מבקרים כענישה קולקטיבית. הספר קורא להתמודדות כנה עם העובדות והטיעונים בנוגע לשיטה זו.
הספר מציג את תורת הלחימה "קרב ההרס" כדרך לגיטימית ויעילה להתמודדות עם אתגרי הלחימה בעזה, תוך הדגשת היתרונות המוסריים והאסטרטגיים שלה, למרות הביקורת הציבורית והבינלאומית.
מוזכרים