"מה שמעסיק היום את המנהיגות הערבית זה הביטחון האישי. כל השאר יחכה"
סלימן עמור, פעיל חברתי בנגב, מסביר כי הדבר המרכזי המעסיק את המנהיגות הערבית הוא הביטחון האישי, וכי המאבק בפשיעה עשוי לדחוף להתגמשות בנושאי ביטחון. הוא מציין אכזבה מגוש השינוי ורצון לשתף פעולה עם מפלגות ציוניות. עמור טוען שהחששות הביטחוניים מפני תלות במפלגות ערביות הם מניפולציות של הימין, ומדגיש את מחויבות האזרחים הערבים לישראל.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- הביטחון האישי הוא הנושא המרכזי המעסיק את המנהיגות הערבית, בפער ניכר מנושאים אחרים.
- פעיל חברתי בנגב טוען שהמאבק בפשיעה עשוי לדחוף את נציגי הציבור הערבי להתגמש בנושאי ביטחון.
- הציבור הערבי מאוכזב מגוש השינוי, אך מרוצה מהתפקוד של הרשימה המשותפת ורע״ם.
- החששות הביטחוניים מפני תלות במפלגות ערביות נתפסים כהפחדות של הימין.
- האזרחים הערבים הוכיחו מחויבות לישראל לאחר 7 באוקטובר ומעוניינים בשותפות ערבית-יהודית.
סלימן עמור, מנכ״ל משותף של הארגון הערבי-יהודי אג'יק ופעיל חברתי בנגב, מסביר כי הדבר המרכזי המעסיק את המנהיגות הערבית, כולל חברה אזרחית, ראשי רשויות וחברי כנסת, הוא הביטחון האישי, וזאת בפער ניכר מנושאים אחרים. לדבריו, המאבק בפשיעה עשוי לדחוף את נציגי הציבור הערבי להתגמש בנושאי ביטחון, וכי המפלגות הערביות מגלה נכונות רבה יותר לשתף פעולה עם מפלגות ציוניות כיום מאשר בעבר. עמור מציין כי הציבור הערבי מאוכזב מגוש השינוי, אך מרוצה מהתפקוד של הרשימה המשותפת ורע״ם, המפגינות ממלכתיות ואחריות.
עמור מתאר כיצד המפלגות הערביות החלו לשתף פעולה עם גוש השינוי עם הקמת הכנסת, כולל הצבעות משותפות בוועדות. הוא דוחה את החששות הביטחוניים מפני תלות במפלגות ערביות, וטוען כי מדובר במניפולציות של הימין. לדבריו, המנהיגות הערבית מבינה שהציבור דורש טיפול בפשיעה, וכי זהו הנושא החשוב ביותר עבורם, במיוחד בקרב צעירים.
לגבי התקופה של ממשלת השינוי, עמור מציין כי הציבור הקרוב לרע״ם רואה בה תקופת הזוהר של החברה הערבית, בעוד שתומכי המשותפת מבקשים לראות הישגים קונקרטיים יותר. הוא מוסיף כי בתקופה זו חלה עלייה משמעותית בהישמעות הקול הערבי ובגישה למנגנונים ממשלתיים, והייתה אופטימיות לגבי השגת הישגים בתחומים כמו הסדרת כפרים, תקציבים לרשויות ערביות וחינוך.
עמור מודה במתחים שהיו בין רע״ם למשותפת בממשלת השינוי, אך סבור כי לקראת הבחירות הבאות, החברה הערבית ושתי הרשימות יגיעו בבשלות רבה יותר לעבודה משותפת. הוא מדגיש כי למרות שנושאים כמו מדינה פלסטינית ושלום מופיעים במצעים, הדרישה המרכזית מהציבור הערבי היא טיפול בפשיעה והחלפת הממשלה. הוא מוסיף כי הזהות הפלסטינית עשויה לעורר מתח בקרב יהודים, אך מדגיש את מחויבות האזרחים הערבים לישראל, כפי שהוכחה לאחר 7 באוקטובר, ואת הרצון לשותפות ערבית-יהודית.
מוזכרים