הציבור הערבי משתלב בישראל, אז למה נבחריו מתעקשים להתרחק? | יוסי אחימאיר
הכותב יוסי אחימאיר מביע תמיהה על הפער בין השתלבות הציבור הערבי בישראל לבין עמדות נבחריו בכנסת, התומכים במדינה פלסטינית ומתרחקים מהזהות היהודית של ישראל. הוא מציין כי למרות ההסתה מצד ההנהגה, ערביי ישראל עמדו בדרך כלל במבחן הנאמנות, אך בנייה בלתי חוקית מעוררת חששות בציבור היהודי. אחימאיר רואה ברוקחת ערבייה סמל לתקווה להבנה הדדית.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- הכותב יוסי אחימאיר תמה על הפער בין השתלבות הציבור הערבי בישראל לעמדות נבחריו בכנסת.
- חברי כנסת ערבים מגלים סלחנות לחמאס ותומכים במדינה פלסטינית, לטענת הכותב.
- ערביי ישראל, מלבד קיצונים, אינם פועלים נגד המדינה ומפגינים נאמנות במבחנים.
- הכותב מציין כי בנייה בלתי חוקית בנגב ובגליל מעוררת חששות בציבור היהודי.
- אחימאיר רואה ברוקחת ערבייה סמל להבנה הדדית ותקווה לעתיד.
הכותב, יוסי אחימאיר, מביע תמיהה על הפער בין השתלבות הציבור הערבי בחיי היומיום בישראל לבין עמדותיהם של נבחריו בכנסת. לדבריו, חברי הכנסת הערבים מגלים סלחנות כלפי חמאס, תומכים במדינה פלסטינית ושואפים למחוק את זהותה היהודית של ישראל, זאת למרות שהם נשבעים אמונים למדינת ישראל וחוקיה. אחימאיר מציין כי כיום אין חברי כנסת ערבים בסיעות שאינן ערביות, בעוד שישנם שני חברי כנסת יהודים ברשימה המשותפת וברע"ם, אותם הוא מכנה "מהקיצונים שבדובריהן".
הוא מדגיש כי המיעוט הערבי בישראל הוא יוצא דופן במדינות של רוב ומיעוט, שכן בעודם מהווים כ-20% מהאזרחים ומחוברים נפשית ל"אחים" במרחב, ישראל עצמה מהווה מיעוט במרחב הערבי-מוסלמי. הוא משבח את ערביי ישראל, מלבד אסלאמיסטים קיצוניים, על כך שאינם עוסקים בפעילות נגד המדינה, על רמת חייהם הגבוהה בהשוואה לאחיהם במרחב, ועל תרומתם למערך הרפואי, הבנייה וחיי היומיום, אך מציין כי הם נתונים להסתה מתמדת מצד הנהגתם.
אחימאיר מוסיף כי מנהיגי הציבור הערבי מכוונים את האצבע המאשימה כלפי הממשלה והמשטרה בנוגע לגל הרציחות בתוכם, ואינם מבצעים חשבון נפש. הוא מצביע על המשך בנייה בלתי חוקית בנגב ובגליל, היוצרת "אקס-טריטוריות", כגורם לחששות הציבור היהודי. למרות זאת, הוא מציין כי ערביי ישראל עמדו בדרך כלל במבחן הנאמנות, גם במלחמת המפרץ, במבצעי צה"ל ברצועת עזה ובאירועי 7 באוקטובר, על אף שלא נשמעו גינויים מפורשים לחמאס. הוא מתאר רוקחת בבית מרקחת כסמל להבנה הדדית ואמונה בתקווה לעתיד.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.