בדיקת 'דבר': המכס על הדניס בוטל אבל המחיר לצרכן עלה
בדיקת נתונים של משרד החקלאות חושפת כי רפורמת הפחתת המכס על יבוא דגים, שנועדה להוזיל מחירים, נכשלה. מחירו של הדניס עלה בכ-13% מאז תחילת הרפורמה, למרות ביטול המכס בינואר 2025. במקביל, המרווח של היבואנים והקמעונאים גדל בכ-15%. מומחים טוענים כי יש לעודד ייצור מקומי במקום הפחתת מכסים, שכן הדבר יכול להגדיל את אספקת הדגים ולהוזיל מחירים.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- מחירו של הדניס עלה בכ-13% מאז תחילת רפורמת הפחתת המכס, למרות ביטולו המלא.
- המרווח המשותף ליבואנים ולקמעונאים גדל בכ-15% מאז תחילת הרפורמה.
- המדינה ויתרה על כ-41 מיליון שקלים בהכנסות ממכס על דניס בשנים 2023-2024.
- מנכ"ל ארגון מגדלי דגים: הורדת מכסים אינה הכלי הנכון להורדת מחירים לצרכן.
- מומחים מציעים לעודד ייצור מקומי באמצעות השקעה במערכות גידול סגורות (RAS).
- הגדלת הייצור המקומי יכולה להגדיל את אספקת הדניס בישראל בכ-17%-35%.
נתונים חדשים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בעיבוד משרד החקלאות, חושפים כי רפורמת יבוא הדגים, שנועדה להוזיל את המחירים לצרכנים באמצעות הפחתת מכסים, לא השיגה את מטרתה. למעשה, מחירו של הדניס, אחד הדגים הפופולריים בישראל, עלה בכ-13% בין השנים 2020-2021 ל-2023-2024, למרות ירידה הדרגתית של המכס על יבואו עד לביטולו המלא בינואר 2025.
במקביל לעליית המחיר לצרכן, המרווח המשותף ליבואנים ולקמעונאים גדל בכ-15%, תוספת של כ-4.8 שקלים לקילוגרם. נתונים חודשיים מראים כי מחיר הדניס לצרכן המשיך לעלות גם לאחר ביטול המכס, והגיע בחודשים ינואר-יולי 2026 לכ-86-87 שקלים לקילוגרם. זאת, בעוד שמחירו של הדג בשער הנמל לאחר מכס נותר יציב יחסית.
חן פלור, מנכ"ל ארגון מגדלי דגים בישראל, מסר כי הורדת מכסים אינה הכלי הנכון להורדת מחירים, והנתונים לגבי הדניס מוכיחים זאת. לדבריו, היבואנים נהנים מהקלות רגולטוריות נוספות, כמו הפחתת בדיקות איכות והארכת חיי מדף, שאינן מתבטאות במחיר לצרכן. בנוסף, המדינה ויתרה על הכנסות של כ-41 מיליון שקלים ממכס על דניס בשנים 2023-2024, בעוד המחיר לצרכן עלה.
הבדיקה מעלה כי במקום הפחתת מכסים, המדינה יכלה להפנות משאבים לעידוד הייצור המקומי. כ-41 מיליון השקלים שהמדינה ויתרה עליהם יכלו לשמש כמענקים להקמת מערכות גידול סגורות (RAS), שיכולות להגדיל את אספקת הדניס הטרי בישראל בכ-17%-35%. מומחים מציינים כי מדיניות ארוכת טווח הכוללת השקעה במחקר, פיתוח, תמיכה בהקמת מתקנים, קיצור הליכי רישוי ועידוד כניסת מגדלים חדשים, חיונית להגדלת התחרות ולחיזוק ביטחון המזון.
מוזכרים