מי שיש לו שכל, יתעקש על משרד הפנים

המאמר טוען כי למרות שתיקים כמו ביטחון וחינוך נחשבים ליוקרתיים, תפקיד שר הפנים הוא אחד החשובים ביותר, אך דרישה אליו נמוכה. שר הפנים הוא הרגולטור של 257 הרשויות המקומיות, ואחראי על מנגנון הארנונה, על איחוד יישובים קטנים, ועל פיקוח על רשויות מקומיות. המשרד, תחת שר הפנים, יכול להשפיע על יוקר המחיה ולטפל בשחיתות ממוסדת. המאמר מבקר את אופן ניהול המשרד בשנים האחרונות, בו ש"ס הפכה אותו ללשכת עבודה, תוך הזנחת תפקידיו המרכזיים. מוצע כי מפלגות השינוי ימנו לתפקיד אנשים חכמים ושיטתיים, רצוי נשים, שיקדמו רפורמות.

בין האתגרים העומדים בפני שר הפנים החדש נמנים: רפורמת ארנונה שתהפוך את המס לרלוונטי למקום המגורים ותמנע העלאות שרירותיות. איחוד יישובים קטנים (פחות מ-10,000 תושבים) למועצות אזוריות או יישובים גדולים יותר, כדי לחסוך במנגנונים מיותרים. טיפול ביישוב יבנאל, שם ראש המועצה נתמך על ידי כת ברסלבית, ונדרש פירוק הכת וחיבור היישוב למועצה אזורית. כמו כן, יש לבחון את המצב בנצרת, עיר גדולה שזנחה שנים על ידי המשרד והושתת עליה ועדה קרואה. המאמר קורא לשר הפנים לחזק את שומרי הסף במשרד, לפעול נגד מינויים בעייתיים ולקדם טוהר מידות. בנוסף, מוצע לבטל את "חוק טבריה" שנועד לאפשר למועמדים ללא צינון לרוץ לראשות עיר, ולבחון מינויים של מקורבים, כמו זה של בועז יוסף.

המאמר מציין לחיוב את חברת הכנסת מירב כהן על פעילותה נגד הכת ביבנאל, ומביע ספק לגבי מינויו של גדעון סער לתפקיד. הוא גם מזכיר את השר משה ארבל כמי שהחל מהלכים אך ללא יכולות ביצוע מספקות, ואת המנכ"ל הנוכחי כמי שאינו רפורמטור.