"האנטישמיות מתפשטת, והנגב הוא התשובה": מה שבן גוריון כתב לשופט היהודי ב-1934
לציון 53 שנים לפטירתו של דוד בן גוריון, נחשפו לראשונה שני מכתבים שכתב לשופט היהודי-אמריקאי לואי ברנדייס בשנים 1934 ו-1935. במכתבים, בן גוריון התריע מפני התפשטות האנטישמיות באירופה והדגיש את הצורך בהרחבת יכולת הקליטה של ארץ ישראל. הוא זיהה את הנגב כפתרון מרכזי לקליטת יהודים רבים, וראה בו עתודת קרקע משמעותית לעתיד העם היהודי. מנכ"ל המכון למורשת בן גוריון ציין את הרלוונטיות המטלטלת של דברי בן גוריון למציאות הנוכחית.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- דוד בן גוריון התריע ב-1934 מפני התפשטות האנטישמיות באירופה וציין את צרפת ואנגליה כמדינות מושפעות.
- בן גוריון קבע ב-1934 כי ארץ ישראל יכולה לקלוט 50 אלף יהודים בשנה, והזהיר ממחיר כבד אם לא תיערך קליטה.
- ב-1935, בן גוריון התריע כי גבולות ההתיישבות בארץ הגיעו לסף התמלאותם וכי יש צורך בקרקע נוספת.
- בן גוריון זיהה את הנגב כפתרון מרכזי לקליטת מאות אלפי יהודים, בזכות שטחי הקרקע הגדולים והבלתי מיושבים.
- מנכ"ל המכון למורשת בן גוריון הדגיש את הרלוונטיות של דברי בן גוריון למציאות הנוכחית ואת חזונו לפיתוח הנגב.
לציון 53 שנים לפטירתו של דוד בן גוריון, נחשפים לראשונה שני מכתבים ששלח לשופט היהודי-אמריקאי לואי ברנדייס בשנים 1934 ו-1935. במכתב מינואר 1934, בן גוריון מתאר את התפשטות התעמולה האנטישמית באירופה בעקבות עליית הנאצים, ומציין כי היא מתפשטת בצרפת ובאנגליה. הוא הדגיש את הצורך של ההנהגה הציונית להתחשב בצרות העם היהודי ובכושר הקליטה של ארץ ישראל, וקבע כי באותה עת הארץ יכולה לקלוט 50 אלף יהודים בשנה. הוא הזהיר כי אי-היערכות מתאימה עלולה להוביל למחיר כבד לעם היהודי.
כשנה לאחר מכן, ביוני 1935, בן גוריון התייחס בתזכיר לברנדייס לבעיית הקרקע בארץ ישראל, והתריע כי גבולות ההתיישבות הגיעו לסף התמלאותם. הוא הזהיר כי ללא הרחבת שטחי ההתיישבות, לא ניתן יהיה לקלוט את כל היהודים שיאלצו או ירצו לעזוב את ארצותיהם. הפתרון שזיהה היה הנגב, אותו תיאר כמרחב עצום, כמעט בלתי מיושב, בעל פוטנציאל אדיר להתיישבות המונית צפופה באמצעות קידוח בארות. לטענתו, הנגב הוא עתודת הקרקע הגדולה ביותר שיכולה לאפשר הרחבת התיישבות יהודית משמעותית.
מנכ"ל המכון למורשת בן גוריון, איץן דוניץ, ציין כי הקריאה במסמכים אלו, שנכתבו לפני 91 שנים, מטלטלת בשל הרלוונטיות שלהם למציאות הנוכחית. הוא הדגיש כי בן גוריון ראה את התפשטות האנטישמיות והבין שהעם היהודי אינו יכול להפקיד את עתידו בידי אחרים. דוניץ הוסיף כי בן גוריון לא הסתפק באזהרות, אלא חיפש פתרונות מעשיים, והפתרון שלו היה הרחבת יכולת הקליטה של הארץ ופיתוח הנגב, אותו ראה כמפתח לעתיד העם היהודי.
מוזכרים