מה העיר שלכם עושה עם הכסף? מתברר שקשה לקבל תשובה

מדור "מדד הדמוקרטיה המקומית" של גלובס ו"פנימה" מציג תובנות על השלטון המקומי, המבוססות על מדד תנועת פנימה המדרג רשויות לפי שקיפות, אמון, מעורבות ציבורית, שיתופיות, איזונים ובלמים וייצוגיות. אישור תקציב הרשויות לשנת 2027, המתקיים בימים אלה, מהווה רגע מכריע לקביעת סדרי עדיפויות ושימוש בכספי ציבור. התהליך כולל את הגזבר, ועדת הכספים, המועצה ומשרד הפנים, אך הציבור מתקשה להבין כיצד כספו מוקצה.

נתוני מדד השקיפות באתרי הרשויות המקומיות לשנת 2025, שפותח על ידי עמותת שקיפות בינלאומית ישראל בשיתוף פנימה ואיגוד האינטרנט הישראלי, מצביעים על ירידה בשקיפות התקציבית ל־58% בממוצע. רק 46% מהרשויות פרסמו את תקציבן הנוכחי, ופחות מ־60% פרסמו פרוטוקולי דיוני ועדת הכספים. כמו כן, רק 56% הציגו השוואה בין תכנון לביצוע תקציבי.

מחקר חדש של המכללה האקדמית ספיר, על בסיס נתוני מדד הדמוקרטיה המקומית 2025, מצא כי שקיפות מוסדית תורמת משמעותית ליציבות פיננסית. 72% מהקשר בין אמון הציבור ליציבות הפיננסית מתווכים על ידי השקיפות. כלומר, אמון ללא שקיפות אינו משפר יציבות פיננסית, וקידום שקיפות תקציבית יכול להביא לפירות כלכליים.

התמונה העולה היא שתקציב הרשות, ההחלטה הציבורית המשמעותית ביותר, מתקבלת מחוץ לטווח הראייה של התושבים. אמון ללא שקיפות הוא שביר וכמעט אינו מתורגם ליציבות פיננסית. נדרשת פעולה משולשת: מהתושבים לדרוש מידע, מהרשויות להגביר שקיפות מיוזמתן, ומהממשלה לחייב שקיפות תקציבית באמצעות הנחיות וחקיקה. אורי עפרוני, מנכ"ל פנימה, הדגיש כי ערכים דמוקרטיים, ובפרט שקיפות, מבטיחים שגשוג ויציבות, וכי חלוקת התקציב היא הזדמנות לדיון ערכי על סדרי עדיפויות קהילתיים.