ישראל מכניסה פחות ממחצית הסיוע שהתחייבה להעביר לעזה

על פי דיווחים המבוססים על נתוני מתאם פעולות הממשלה בשטחים, ישראל לא עמדה בהתחייבויותיה להכנסת סיוע הומניטרי וסחורות לרצועת עזה בשמונת החודשים האחרונים. הסכם הפסקת האש קבע כי 600 משאיות סיוע יכנסו מדי יום, 4,200 שבועית ו-18,200 חודשית, הכוללות מזון, דלק, תרופות, ציוד רפואי וחומרי בנייה. בפועל, בחודשים האחרונים נכנסו בין רבע לחצי מכמות המשאיות המוסכמת. לדוגמה, במרץ נכנסו כ-4,700 משאיות, באפריל כ-5,300, במאי כ-9,600, ביוני 12,000, ביולי-אוגוסט כ-10,000, בספטמבר 13,000, באוקטובר פחות מ-6,500, ובנובמבר עד כה כ-4,000.

רוב הסחורות והסיוע שנכנסו לרצועה מקורן בישראל. מאז מרץ, נכנסו 49,000 משאיות סיוע שנרכשו בישראל, לעומת 13,500 שנרכשו במצרים, 7,000 דרך קפריסין ונמל אשקלון, 3,500 מירדן ו-2,300 מהגדה המערבית. רוב הסיוע הוא מזון, שכן תושבי הרצועה תלויים בו לחלוטין לאחר שהושמדו מקורות הייצור המקומיים.

ישראל מגבילה את כניסת הסיוע ל-13 סוחרים בלבד, מה שגורם לשוק לא יציב ולעליית מחירים. בנוסף, נדחו 36 ארגונים הומניטריים מפעילות ברצועה בטענה שיש להם "אג׳נדה עוינת לישראל", מה שהוביל לצמצום משמעותי בכמויות המזון הנכנסות. הרצועה סובלת ממחסור חמור בציוד רפואי ובאוהלים, שישראל טוענת שהם "דו-שימושיים" ועלולים לשמש לחיזוק צבאי.

כתוצאה מהמדיניות הישראלית, התנאים ביישובי הרצועה אינם משתפרים. ארגונים הומניטריים והאו"ם הזהירו מפני חוסר מוכנות של מאהלי הנמלטים לקראת החורף, וציינו שישראל מתעלמת מהמצב. בשבוע שעבר, עשרות אלפי אוהלים הוצפו ומי ביוב עלו על גדותיהם, מה שהגביר את הסיכון להתפשטות מחלות. ישראל מונעת מדי פעם כניסת סחורות, בטענה לניסיונות הברחה, כמו במקרה של מניעת כניסת משאיות של הצלב האדום המצרי וארגונים נוספים דרך מעבר רפיח.