האתגר של זיכרון השואה בעידן הבינה המלאכותית
מחקר חדש של ד"ר יעל הכהן מאוניברסיטת תל אביב בוחן את האתגרים בהנגשת עדויות השואה בעידן הבינה המלאכותית. המחקר, שפורסם ב-AI & Society, מתמקד בשלוש יצירות ייחודיות ומדגיש את חשיבות שמירת ההקשר והפגמים הפיזיים כחלק מהעדות. הכלים הטכנולוגיים מתקשים לפענח טקסטים על רקע פגמי חומר וסימני שריפה, אך אלו מהווים חלק מהמסר. המחקר קורא לנגישות דיגיטלית אחראית שתשמר את הזיקה בין הטקסט לפריט המקורי, ותתעד את כלל המידע להעברה לדורות הבאים.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- מחקר חדש בוחן אתגרי הבינה המלאכותית בהנגשת עדויות השואה.
- המחקר מדגיש את חשיבות הפגמים הפיזיים וההקשר כחלק מהעדות.
- כלים טכנולוגיים מתקשים לפענח טקסטים על רקע פגמי חומר וסימני שריפה.
- הנגישות הדיגיטלית צריכה לשמר את הזיקה בין הטקסט לפריט המקורי.
- יש לשמר את העקבות המעידים כיצד נכתבו העדויות וכיצד הגיעו אלינו.
מחקר חדש של ד"ר יעל הכהן מהחוג לאנגלית באוניברסיטת תל אביב, שפורסם בכתב העת AI & Society, בוחן את האתגרים בהנגשת עדויות השואה בעידן הבינה המלאכותית. המחקר מתמקד בשלוש יצירות ייחודיות מתקופת השואה, ומדגיש את החשיבות של שמירה על הקשר בין הטקסט המפוענח לבין הפריט המקורי, כולל פגמים פיזיים וסימנים המעידים על נסיבות יצירתם.
המחקר בחן דימויים דיגיטליים של שלושה פריטים: לוחות חרס שעליהם חרט הסופר אליעזר היימן את שמות בני משפחתו ודבריו לדורות הבאים, שיר מאויר של הילדה אווה שולצובה מגטו טרזיינשטט, ופיסת בד שעליה תיעד סאל ברמסון את תא כלאו באמסטרדם. הכלים הטכנולוגיים התקשו לזהות במקרים אלו את הכתוב לעומת פגמי החומר, הצללים וסימני השרפה, וכן את הקשר בין הטקסט לציורים או לבד עצמו.
ד"ר הכהן מסבירה כי סימני שריפה, קילופי חומר ופגמים אחרים אינם רק מכשול טכני, אלא חלק אינטגרלי מהעדות, המעיד על הנסיבות וההקשר שבהם נוצרה. לדוגמה, סימני השרפה על לוחות החרס קשורים לחורבן מקום המסתור, והפרדת הציורים מהבד שעליו נכתבו עלולה לטשטש את אופיו של הפריט כמסר אישי לאם.
מסקנת המחקר היא שנגישות דיגיטלית אחראית צריכה לשמר את הזיקה בין התמלול לפריט המקורי, לתעד שינויים ולסמן קריאות לא ודאיות. ד"ר הכהן מדגישה כי הבינה המלאכותית יכולה לסייע בפתיחת גישה לעדויות, אך האחריות אינה מסתיימת בפענוח המילים. יש לשמר את העקבות המעידים כיצד נכתבו העדויות וכיצד הגיעו אלינו, שכן טקסט קריא יותר אינו בהכרח עדות שלמה יותר. המחקר מדגיש את חשיבות השבריריות, העמימות וההקשר של אובייקטים נדירים אלו בעידן מהפכת הבינה המלאכותית, ומקווה שיסייע בפיתוח כלים שיביאו בחשבון גורמי הקשר באופן משמעותי יותר.
מוזכרים