בזמן שישראל מעכלת את תוצאות הבחירות, ארדואן קובע עובדות בשטח | ד"ר איתן לסרי
במהלך ביקורו של בילאל ארדואן בביירות, נחשפה תוכנית טורקית לניצול הוואקום הפוליטי בלבנון, הכוללת השתלטות על תשתיות, הקמת מסדרונות סחר עוקפי ישראל, ואף הצעה להצבת כוחות טורקיים בדרום לבנון. טורקיה שואפת להרחיב את השפעתה הכלכלית והביטחונית באזור, תוך יצירת אתגר אסטרטגי לישראל. המהלכים הטורקיים בלבנון וסוריה מחריפים את המתיחות בין המדינות, וישראל נדרשת לגבש אסטרטגיה למניעת צבירת יתרונות אסטרטגיים טורקיים על חשבונה.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- טורקיה מקדמת תוכנית רחבה בלבנון הכוללת השתלטות על תשתיות והצבת כוחות בדרום המדינה.
- התוכנית הטורקית נועדה לנצל את הוואקום הפוליטי והיחלשות חיזבאללה בלבנון.
- טורקיה שואפת להקים מסדרון סחר עוקף ישראל, המחבר בין סעודיה לטורקיה דרך סוריה ולבנון.
- הצבת כוחות טורקיים בדרום לבנון לאחר 2027 מהווה דאגה ביטחונית משמעותית לישראל.
- המהלכים הטורקיים בלבנון וסוריה מגבירים את המתיחות בין ישראל לטורקיה.
- ישראל נדרשת לגיבוש אסטרטגיה לאומית למניעת צבירת יתרונות אסטרטגיים טורקיים.
במהלך ביקורו של בילאל ארדואן, בנו של נשיא טורקיה, בביירות, נחשפה תוכנית טורקית רחבה לניצול הוואקום הפוליטי והיחלשות חיזבאללה בלבנון. התוכנית כוללת השתלטות על תשתיות אסטרטגיות, הקמת מסדרונות סחר עוקפי ישראל, ואף הצעה להצבת כוחות טורקיים בדרום לבנון. ביקורו של ארדואן הבן, שתואם עם הרשויות הלבנוניות בהזמנת סגן ראש הממשלה טארק מיטרי, אינו מסתכם בדיפלומטיה או בפעילות פילנתרופית, אלא מהווה חלק ממאמץ טורקי לבסס נוכחות אזורית באמצעות השקעות, תשתיות, מוסדות חברתיים ודתיים, והשפעה ביטחונית וצבאית.
במישור הכלכלי והתשתיתי, טורקיה מעוניינת בנכסים אסטרטגיים בצפון לבנון, כמו נמל טריפולי ושדה התעופה רנה מועווד. כמו כן, נבחנת יוזמה להקמת מסדרון רכבות בין סעודיה לטורקיה דרך סוריה ולבנון, אשר עשוי להפוך את אנקרה לצומת מסחר מרכזי ולהוות אלטרנטיבה למסדרון הכלכלי ההודי-מזרח תיכוני-אירופי (IMEC) שבו ישראל צפויה למלא תפקיד מרכזי. סעודיה, על פי הערכות, תומכת בביקור מתוך ראייה של שיתוף פעולה אזורי.
ההיבט הביטחוני המדאיג ביותר עבור ישראל נוגע להצעה שהעלה בילאל ארדואן בפגישתו עם נשיא לבנון ג'וזף עאון, להצבת כוחות טורקיים לאורך הגבול עם ישראל לאחר סיום מנדט יוניפי"ל בסוף 2027. טורקיה כבר מחזיקה כ-700 חיילים במסגרת יוניפי"ל, והרחבת נוכחותה הצבאית בדרום לבנון עלולה להגביל את חופש הפעולה של צה"ל. ארדואן הבן אף הזהיר מפני "הפרויקט הישראלי" בלבנון ובסוריה ודרש נסיגה ישראלית מדרום לבנון.
המהלכים בלבנון משתלבים במדיניות הטורקית בסוריה, שם אנקרה פועלת לביסוס מעמדה בעיצוב הסדר החדש. התבססות טורקית זו מחריפה את המתיחות בין ישראל לטורקיה, המכונה "המלחמה הקרה" בין המדינות, שעלולה לגלוש למגע צבאי ישיר. בתוך טורקיה, הביקורים הבינלאומיים של בילאל ארדואן מחזקים את מעמדו כחלק ממוקדי הכוח המשפחתיים לקראת שנת 2028.
האתגר האסטרטגי הטורקי לישראל אינו מסתכם בהתבטאויות או בעמדה כלפי עזה, אלא בהיותה מעצמה צבאית אזורית בעלת שאיפות להרחבת השפעתה. טורקיה מבקשת להרחיב את אחיזתה בלבנון באמצעות השקעות ותשתיות, להשפיע על הסדר העתידי בעזה, ובסוריה היא עלולה ליצור מגבלות חדשות על חופש הפעולה הישראלי. ישראל נדרשת לגבש אסטרטגיה לאומית רציפה כדי למנוע מטורקיה לצבור יתרונות אסטרטגיים על חשבונה.
מוזכרים