על ישראל מוטלת החובה שלא להבליג על דבריה האנטישמיים של אלבנזה | דוד בן בסט

הכותב, דוד בן בסט, קורא לישראל שלא להבליג על דבריה האנטישמיים של פרנצ'סקה אלבנזה, הדווחית המיוחדת של האו"ם בנושא זכויות האדם בשטחים הפלסטיניים, ולשקול נקיטת הליכים משפטיים נגדה. בן בסט טוען כי אלבנזה הפגינה עזות מצח ואנטישמיות, ואף העלתה טענות אבסורדיות על אונס עצירים פלסטינים באמצעות כלבים שאולפו באירופה, ועל רווח כלכלי אירופי ממכירתם. לטענתו, דבריה של אלבנזה, שלא גובו בראיות, מטילים על ישראל את הנטל להפריך טענות שקריות.

בן בסט משווה את דברי אלבנזה לעלילות דם אנטישמיות היסטוריות, החל מימי הביניים ועד לאינקוויזיציה הספרדית, בהן הואשמו יהודים ברצח פולחני ושימוש בדם נוצרי. הוא מצביע על כך שגם אז, כמו בדברי אלבנזה, הזהות של הנאשם הספיקה כדי לשכנע את הקהל באשמתו, ללא צורך בהוכחות. הוא מזכיר את פרשת "הילד הקדוש מלה גוורדיה" בספרד, בה הוצאו להורג יהודים ומומרים על בסיס טענות שלא הוכחו.

הכותב מבקר גם את התגובות המיידיות לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, בהן ארגונים פלסטינים וסטודנטים באוניברסיטת הרווארד האשימו את ישראל באחריות לאלימות עוד לפני שהתבררו פרטי האירוע. הוא מדגיש כי על פי עקרונות משפטיים, חובת ההוכחה מוטלת על המאשימים, וכי אין על מדינה או עם להציג תעודת חפות על עצם קיומם. בן בסט מסכם כי על ישראל לפעול נגד דבריה של אלבנזה, שכן יש בכך משום עדות לשיטתיות של עלילות דם נגד היהודים לאורך ההיסטוריה.