הכנתי לאחיין שלי יום הולדת כמו שהיו עושים פעם - הילדים נתנו לי רבע שעה

הכותבת, מרסל מוסרי, שחזרה את ילדותה בה נהגה אמה לחסוך כסף כדי להעניק לה יום הולדת חלומי, סיפרה על ניסיונה להנחות יום הולדת לאחיינה ניתאי ברוח דומה. מוסרי תיארה כיצד בילדותה, הוריה, למרות מצבם הכלכלי, דאגו להפתיע אותה עם הפתעות קטנות וכיבוד עשיר, מה שהפך אותה ל"מלכה" פעם בשנה. היא שיתפה כיצד ניתאי, אחיינה, מפגין דמיון ויצירתיות רבה, כפי שבא לידי ביטוי ברצונותיו לעבוד במרכז לחקר הסרטן, בעיסוקו כמתווך ובהצעותיו לדירות להשכרה.

מוסרי השקיעה רבות בהכנת יום ההולדת לאחיינה, כולל הכנת משחקים כמו "חבילה עוברת", משיכת חבל וטריוויה, וכן השגת כדור אורות ומיקרופון, והכנת ג'ינגל אישי. אולם, היא גילתה כי קשב הילדים כיום קצר משמעותית מבעבר, והם איבדו עניין בפעילויות המתוכננות לאחר כרבע שעה, והתפזרו לממתקים ולמוזיקה. למרות האכזבה הראשונית, מוסרי החליטה להצטרף לילדים, לאכול ממתקים ולרקוד איתם. בסיום היום, ניתאי חיבק אותה ואמר לה שזהו יום ההולדת הטוב ביותר שהיה לו, ואף הציע לה לבחור מתנה מבין המתנות הרבות שקיבל. מוסרי בחרה בצעצוע "מר גמיש" בדמותו של דונלד טראמפ, וסיימה את היום בתחושת סיפוק.