הקרב על השליטה: ליברמן מעכב את הקמת הממשלה ומשנה את כללי המשחק

מאמר מאת העיתונאית דניאל רוט אבנרי, שפורסם בעיתון "ישראל היום", חושף את המחלוקות הפנימיות במחנה האופוזיציה הישראלי לאחר הקמת הממשלה החדשה. הכותבת מצביעה על תפקידו של אביגדור ליברמן בעיצוב הזירה הפוליטית, ועל מה שהיא מכנה "נסיגה" של גדי איזנקוט אל מול השפעתו של ליברמן.

לפי הכתבה, איזנקוט ניסה להבין כיצד ליברמן, למרות שמפלגתו מחזיקה בפחות ממחצית ממספר המנדטים של איזנקוט, הצליח להשתלט על תהליך הרכבת הממשלה. במקביל, נפתלי בנט בחר להחרים את נאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנסת בקריאות בוז.

הכותבת מבקרת בחריפות את "מחנה השינוי", ומאשימה את מפלגותיו בהפרת הבטחות בחירות, במיוחד בנוגע לפטור מגיוס לחרדים. היא טוענת כי האופוזיציה של נתניהו הפכה להיות דומיננטית יותר מההבטחות שהבטיחו מפלגות אלו לבוחריהן.

המאמר מתייחס גם לעמדות המפלגות החרדיות והרשימה המשותפת, ומתאר את הזירה בכנסת כמשקפת סתירות ובריתות פוליטיות המונעות על ידי אינטרסים וחישובים מפלגתיים. גדי איזנקוט, ראש מפלגת "המחנה הממלכתי", קיבל את המנדט להרכבת הממשלה מנשיא המדינה יצחק הרצוג לאחר הבחירות ב-27 באוקטובר, שלא הניבו הכרעה ברורה. מחנהו זכה ב-48 מנדטים, לעומת 53 למחנה נתניהו ו-19 למפלגות הערביות.

חשיבותו של ליברמן במשוואה זו בולטת למרות שמפלגתו "ישראל ביתנו" מחזיקה רק בשבעה מנדטים. ליברמן מסרב להקים ממשלת מיעוט שתלויה בתמיכת המפלגות הערביות, וגם מסרב להצטרף לממשלה בראשות נתניהו, מה שמציב את איזנקוט בפני דילמות מורכבות להבטחת רוב פרלמנטרי של 61 חברים. מנגד, ליברמן מציע אפשרות להקמת ממשלה שתכלול את המפלגות החרדיות, בתנאי שיושג הסדר שיחייב אותן בשירות צבאי, למרות הבטחותיו הקודמות להתנגד לפטור מגיוס לחרדים. שיחותיו עם מפלגות אלו עוררו שאלות במחנה האופוזיציה לגבי מהלכיו והאם הוא שואף למלא תפקיד גדול יותר בשלב הבא.

במקביל, איזנקוט פועל לתפקיד יו"ר הכנסת ולהחלפת יו"ר ועדת החוץ והביטחון, שאמור להתמנות ליברמן, על רקע התגברות המחלוקות עם נתניהו בנוגע לניהול הסוגיות הביטחוניות, ובפרט מהלכים צבאיים אפשריים נגד איראן בתקופת המעבר. מאמרה של אבנרי מציג התפתחויות אלו מנקודת מבט ביקורתית על מחנה האופוזיציה, ומאשים את מפלגותיו בנטישת הבטחות הבחירות, במיוחד בנוגע לגיוס החרדים, ורואה באופוזיציה של נתניהו את המנוע העיקרי של בריתותיה, על חשבון ההבטחות שניתנו לבוחרים.