איזנקוט אולי אנושי מדי לפוליטיקה - וזו בדיוק הבעיה | ד"ר לירז מרגלית
ד"ר לירז מרגלית טוענת כי תכונות אישיות הנחשבות שליליות, כמו נרקיסיזם ומקיאווליזם, מקנות יתרון פוליטי במאבקי כוח. היא משתמשת בדוגמת גדי איזנקוט כדי להסביר כיצד מצפון מפותח מקשה על התנהלות פוליטית בישראל, בניגוד ליכולת התמרון של בנימין נתניהו. לדבריה, איזנקוט מתקשה לנווט במערכת פוליטית הדורשת גמישות מוסרית, וכי תכונות אלו, המסייעות להגיע לפסגה, עלולות להפוך למכשול בהמשך. המבחן האמיתי של איזנקוט הוא יכולתו לא להיות מנוהל על ידי רגשותיו.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- ד"ר לירז מרגלית טוענת שתכונות כמו נרקיסיזם ומקיאווליזם מקנות יתרון במאבקי כוח פוליטיים.
- מרגלית מסבירה כי מצפונו של גדי איזנקוט מקשה עליו להתמודד עם הדינמיקה הפוליטית הישראלית.
- בנימין נתניהו מנסה לצמצם את מרחב התמרון של איזנקוט באמצעות הצהרותיו.
- התכונות המאפשרות להגיע לפסגה הפוליטית עלולות להפוך למכשול לאחר ההגעה אליה.
- המבחן האמיתי של איזנקוט הוא יכולתו לא לתת לרגשותיו לנהל אותו.
ד"ר לירז מרגלית טוענת כי תכונות אישיות הנחשבות שליליות, כמו נרקיסיזם, מקיאווליזם ופסיכופתיה, עשויות להעניק יתרון במאבקי כוח פוליטיים. היא מסבירה כי נרקיסיזם מעניק ביטחון עצמי, מקיאווליזם מאפשר לזהות אינטרסים ולהשתמש בחולשות, ותכונות פסיכופתיות כמו קור רוח והיעדר פחד מסייעים בקבלת החלטות קשות.
מרגלית מתייחסת למצבו של גדי איזנקוט, וטוענת כי המצפון המפותח שלו מקשה עליו להתמודד עם הדינמיקה הפוליטית הישראלית, שבה נדרשת גמישות מוסרית ויכולת לתמרן. היא מציינת כי הצהרתו של איזנקוט שלא יישב בממשלה עם רע"מ, אך בוחן הקמת ממשלת מיעוט בתמיכתה מבחוץ, היא דוגמה למרחב התמרון שראש הממשלה בנימין נתניהו מנסה לצמצם.
לדבריה, נתניהו זיהה את הפתח הזה ובהצהרותיו הרחיב את ההתנגדות גם לממשלה התלויה בתמיכת מפלגות ערביות, ובכך ניסה למחוק את ההבחנה המאפשרת לאיזנקוט מרחב פעולה. מרגלית מסבירה כי פוליטיקאי כמו נתניהו, שאינו כבול למצפון, יכול להכריז על עקרונות ולחזור בו מהם, בעוד איזנקוט, עם מצפונו, מתקשה לזגזג.
היא מוסיפה כי תכונות אלו, המסייעות להגיע לפסגה, עלולות להפוך למכשול לאחר ההגעה אליה. מנהיג שאינו מטיל ספק בעצמו מתקשה לזהות טעויות, ומי שרואה באנשים כלי משחק עלול לאבד את אמונם. המערכת הפוליטית עלולה לסנן החוצה אנשים טובים ולהעניק יתרון למי שמוכנים לעשות הכל כדי להישאר. המבחן האמיתי של איזנקוט, לטענתה, הוא לא אם הוא מסוגל להסתיר רגשות, אלא אם הוא מסוגל לא לתת להם לנהל אותו.
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
