צה"ל נערך לאפשרות של עימות עצמאי מול איראן, ללא גיבוי אמריקאי

צה"ל נערך למספר תרחישים אפשריים מול איראן, הכוללים תקיפה עצמאית, זאת על רקע הערכות בישראל כי ייתכן עימות צבאי חדש. למרות הצהרתו של הרמטכ"ל כי אין צורך דחוף לתקוף את איראן, הצבא ממשיך בהכנת תוכניות מבצעיות. התרחיש המועדף על צה"ל הוא פעולה משותפת עם ארצות הברית.

כעת נבחנים שלושה תרחישים עיקריים. התרחיש הראשון הוא שאיראן תתקוף ראשונה את ישראל ובסיסים אמריקאיים במזרח התיכון. במקרה כזה, ישראל תפעל על פי תוכניות שהוכנו מראש בשיתוף עם פיקוד המרכז האמריקאי (CENTCOM), וצה"ל מצפה להצטרפות אמריקאית ללחימה.

התרחיש השני הוא מבצע משותף רחב היקף של ישראל וארה"ב, שימשיך את מבצע "נאום האריה". תרחיש זה תלוי בהחלטת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להפסיק את המאמצים הדיפלומטיים מול טהרן ולתמוך בקמפיין צבאי יחד עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. במקרה כזה, התקיפות עשויות להימשך ימים או שבועות, תוך התמקדות במתקני טילים, כטב"מים, תשתיות גרעיניות, אסטרטגיות, וכן במגזרי האנרגיה והכלכלה של איראן.

התרחיש השלישי הוא מבצע עצמאי של ישראל, רצוי בהסכמת וושינגטון. הערכות מודיעיניות מצביעות על כך שאיראן מייצרת כ-50 טילים בליסטיים בחודש, עלייה של כ-20% מאז מבצע "נאום האריה". עם זאת, קיים חשש שטראמפ יעדיף להכריז על ניצחון, לחתום על הסכם עם טהרן ולפרוש מהעימות. במצב כזה, ישראל תיאלץ לפעול לבדה, תוך הסתמכות על סיוע אמריקאי בתדלוק מטוסים ובהגדרת תנאי סיום הלחימה.

ההנהגה הצבאית מודאגת במיוחד מהמצב הפוליטי בישראל. בצה"ל לא מעוניינים לפתוח במבצע עצמאי בתקופת ממשלת מעבר וחוסר יציבות פוליטית, מחשש שהחלטות על פתיחת מלחמה יהיו מושפעות מאינטרסים פוליטיים פנימיים. בצה"ל דורשים אסטרטגיה מדינית ברורה שתגדיר מטרות, דרכי השגה ותוצאות שונות מאלו שהושגו במבצעים קודמים מול איראן, וזאת תחת ממשלה בעלת אמון הכנסת והציבור.