ביקורת חריפה בישראל על החלטת בג"ץ להכיר בגיורים פרטיים לצורך חוק השבות

החלטת בית המשפט העליון להכיר בגיורים פרטיים שבוצעו על ידי "אחוות הגר" לצורך חוק השבות עוררה גל של ביקורת מצד גורמים דתיים ופוליטיים בישראל. גורמים אלו חוששים מהשלכות ההחלטה על מעמדה וסמכויותיה של הרבנות הראשית.

בעקבות הפסיקה, שלח חבר מועצת הרבנות הראשית, הרב אלעזר שמחה וייס, מכתב דחוף לרבנים הראשיים קלמן בר ודוד יוסף, וקרא לכנס ישיבת חירום של מועצת הרבנות לדון בהשלכות המשפטיות. וייס הזהיר מפני יצירת מסלולי גיור מקבילים, אשר עלולים להוביל להכרה באדם כיהודי לצורך קבלת אזרחות ישראלית, אך לא על פי ההלכה היהודית. הוא ציין כי הדבר עלול ליצור מחלוקות חריפות בנושאי נישואין, ייחוס ועתיד הדורות הבאים.

הרב וייס קרא להבהיר הנחיות ברורות לרושמי נישואין ולבתי הדין הרבניים, ולהדגיש כי הכרה אזרחית בגיורים אינה מהווה הכרה הלכתית. בנוסף, הוא קרא לגבש מדיניות שתשמור על אחריותה של הרבנות הראשית ועל מרכזיותה כסמכות דתית יחידה בישראל.

מפלגת "נעם לישראל" תקפה את החלטת בית המשפט, וטענה כי "בית המשפט העליון חש את רוח התקופה ומתחיל לפסוק נגד הזהות היהודית של המדינה". המפלגה הוסיפה כי ההכרה הרשמית בגיורים פרטיים סוללת את הדרך לגיורים רפורמיים נרחבים ולהפיכת ישראל למדינה רב-לאומית. המפלגה התחייבה לפעול לביטול ההחלטה ותיקונה בהקדם האפשרי.

ארגון "חותם" טען כי הרבנות הראשית היא הגוף המוסמך היחיד לביצוע גיורים ולקבלת גרים בישראל, וכי להחלטות בית המשפט העליון בנושא אין כל תוקף חוקי. הארגון קרא לרפורמה משפטית מקיפה שתעצור את "חריגת בית המשפט מסמכויותיו".

מנגד, עורכי הדין דוד אמסלם וליאור קורין, שייצגו את בית הדין הפרטי ואת הרב חיים אמסלם בפני בית המשפט העליון, מסרו כי "מי שמתגייר ביושר בפני בית דין אורתודוקסי בעל מעמד הלכתי, יוכל לקבל אזרחות מכוח חוק השבות". לדבריהם, ההחלטה מטפלת בבעייתם של אנשים הזכאים לגיור, אך המדינה סירבה להכיר בהם במשך שנים.