המעבר מתלות בארה"ב לשותפות אסטרטגית עשוי להפוך להזדמנות היסטורית | ד"ר ענת הוכברג מרום

ד"ר ענת הוכברג-מרום טוענת כי הפסקת הסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל, אף שהיא טומנת בחובה סיכונים, עשויה להוות הזדמנות היסטורית למעבר משותפות נתמכת לשותפות אסטרטגית עצמאית. לדבריה, ביטול הסיוע, המהווה כחצי אחוז מהתמ"ג הישראלי, מסמן שינוי מהותי באופי הברית בין המדינות, כאשר ישראל תצטרך לרכוש אמצעים ביטחוניים ותעשייתיים באופן עצמאי.

הפסקת הסיוע עלולה להשפיע על תקציבי הביטחון, היצוא וההשקעות בישראל, ולסיים את המונופול האמריקאי על בניין הכוח של צה"ל. תקופת המעבר עלולה להיות מסוכנת מבחינה תקציבית ולוגיסטית, במיוחד לנוכח המתיחות מול איראן וגרורותיה. בנוסף, הדבר עלול לדחוף את ישראל לשוק הנשק הגלובלי, שם ימתינו לה ספקיות חלופיות כמו הודו, טורקיה, צרפת, גרמניה, איטליה, קוריאה הדרומית וסין.

הכותבת מציינת כי נשיאותו השנייה של דונלד טראמפ, מול קונגרס עוין, עלולה להוביל למדיניות חוץ תקיפה וחד-צדדית יותר, מה שיכול להשפיע על התיאום המבצעי והתעשייתי עם ארה"ב ולהקשות על עסקאות נשק. במקביל, חשיבותם של מקורות תמיכה חלופיים עבור ישראל גוברת, ככל שהרגישות האמריקאית למחיר המעורבות במזרח התיכון עולה.

הסיוע האמריקאי, המוערך ב-3.8 מיליארד דולר בשנה במסגרת מזכר ההבנות הנוכחי, משמש עוגן ארוך טווח לתוכניות העבודה של צה"ל, כולל עסקאות רכש גדולות כמו מטוסי ה-F35. הפסקתו הפתאומית תזעזע את התכנון הרב-שנתי ותחייב הפניית משאבים עצומים למימון עצמאי של מלאי חירום ויכולות טכנולוגיות.

עם זאת, הוכברג-מרום מדגישה כי ישראל תוכל להמשיך לרכוש אמצעי לחימה אמריקאיים בכספה, וכי ארה"ב תמשיך לראות בה לקוחה ביטחונית מרכזית. היא מצביעה על שחיקה בתמיכה הציבורית האמריקאית בסיוע לישראל, כפי שמשתקף בסקרים, ומדגישה כי על ישראל להיערך למציאות זו על ידי גיוון מקורות תמיכה, חיזוק העצמאות התעשייתית והטכנולוגית והעמקת קשרים עם מדינות נוספות, תוך שמירה על השותפות עם ארה"ב.