הפיזיקאי הישראלי שמפתח אבקה שתגן על כדור הארץ מקרני השמש
תומצת מתוך Makor Rishon על ידי baba
חברת "סטארדאסט לאבס", בהובלת הפיזיקאי ד"ר ינאי ידוב, מפתחת אבקה שמטרתה לקרר את כדור הארץ על ידי החזרת קרינת השמש לחלל. הטכנולוגיה, המבוססת על חומרים טבעיים, נועדה להיות הפיכה ובטוחה לסביבה, ומתבססת על מחקרים וניסויים בשיתוף אקדמי. החברה גייסה 75 מיליון דולר ומקווה שהטכנולוגיה תקנה זמן עד ליישום פתרונות ארוכי טווח למשבר האקלים.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- חברת "סטארדאסט לאבס" מפתחת אבקה להחזרת קרינת שמש לחלל במטרה לקרר את כדור הארץ.
- האבקה מורכבת מחומרים טבעיים כמו סידן פחמתי וסיליקה אמורפית, ועל פי הפיזיקאי ד"ר ינאי ידוב, היא בטוחה והפיכה.
- הטכנולוגיה מבוססת על תופעות טבעיות כמו התפרצות הר הגעש פינטובו, אך שואפת להימנע מהשפעות שליליות.
- החברה ביצעה ניסויים בשיתוף אוניברסיטאות מובילות וגייסה 75 מיליון דולר ממשקיעים.
- ד"ר ידוב מדגיש את הצורך בהחלטה בינלאומית על השימוש בטכנולוגיה, ומקווה שתקנה זמן עד ליישום פתרונות ארוכי טווח.
חברת "סטארדאסט לאבס", שבה שותף הפיזיקאי הישראלי ד"ר ינאי ידוב, מפתחת אבקה זעירה שמטרתה להפחית את טמפרטורת כדור הארץ. האבקה, המורכבת מחומרים טבעיים כמו סידן פחמתי וסיליקה אמורפית, מיועדת לפיזור בגובה רב באטמוספירה באמצעות מטוסים, שם תיצור מעין סוכך שיחזיר חלק מקרינת השמש לחלל. הרעיון שאוב מבוסס על תופעות טבעיות, כמו התפרצות הר הגעש פינטובו ב-1991, שגרמה לירידה זמנית בטמפרטורות הגלובליות. ידוב, שבילה כ-30 שנה במערכת הביטחון הישראלית, מדגיש את הצורך בבדיקות קפדניות ואת חשיבות הדיון הבינלאומי בנושא.
החברה שואפת לפתח פתרון בטוח ויעיל, בניגוד לחומרים הרעילים הנפלטים מהרי געש. לשם כך, היא מבצעת ניסויים בשיתוף אוניברסיטאות מובילות בישראל ובעולם, כדי לוודא שהחלקיקים לא יפגעו בשכבת האוזון או בהרכב האטמוספירה. ידוב מסביר שהטכנולוגיה הפיכה, ושניתן להפסיק את השימוש בה בכל עת, כאשר ההשפעה על פני כדור הארץ תחזור לקדמותה תוך כשנה. החברה גייסה עד כה 75 מיליון דולר ממשקיעים מובילים.
ד"ר ידוב, שבעברו פיתח את אפליקציית "המגן" לסיוע בהתמודדות עם מגפת הקורונה, רואה בפיתוח זה משימת חיים. הוא מקווה שהטכנולוגיה תספק זמן יקר מפז עד שתוכניות להפחתת גזי חממה יצליחו, ותעודד שיתוף פעולה בינלאומי, בדומה לפרוטוקול מונטריאול שאסר על שימוש בגזי פריאון. הוא מדגיש כי ההחלטה על השימוש בטכנולוגיה צריכה להתקבל על ידי מדינות וגופים בינלאומיים, תוך הפרדה ברורה בין מפתחי הטכנולוגיה למקבלי ההחלטות.
מוזכרים