העם הכריע?

מאז הבחירות האחרונות, מתנהלים בישראל שני נרטיבים מקבילים: האחד טוען לבחירות שנגנבו, תוך התייחסות לתורים ארוכים, משקיפים שנמנעו מלהיכנס ותחושה כללית של אי-סדר. השני מכריז על ניצחון גדול וקובע שהעם אמר את דברו. ניתוח סטטיסטי של תוצאות הבחירות, כפי שבוצע על ידי פרופסור אלון קורנגרין, מראה כי אין עדות לזיוף רחב היקף שיכול להצביע על גניבת בחירות.

הניתוח מצביע על כך שבבחירות 2022, נפילתן של מרצ ובל"ד מתחת לאחוז החסימה שרפה כ-290 אלף קולות, מה שהשפיע על הרכבת הקואליציה. אילו קולות אלו היו נספרים, הקואליציה הייתה מקבלת 60 או 61 מנדטים במקום 64, מה שמצביע על כך שהרוב הנוכחי נבנה על בסיס רופף.

בבחירות האחרונות, התוצאה בפועל היא 53 מנדטים לגוש בנימין נתניהו, 48 לגוש השינוי ו-19 לרשימות הערביות. הניתוח מראה כי עלייה של כ-20% בשיעור ההצבעה בחברה הערבית לעומת 2022 תרמה שלושה מנדטים לגוש נתניהו, וכי ימין שרף שני מנדטים נוספים על ידי אי-איחוד רשימות קטנות. השינוי נטו במאזן בין המחנות נאמד בשני מנדטים בלבד.

הניתוח מדגיש כי המאזן בין המחנות כמעט ולא זז בארבע השנים האחרונות, למרות אירועים משמעותיים כמו הרפורמה המשפטית, טבח ה-7 באוקטובר והמלחמה. ההכרעה בבחירות האחרונות נבעה בעיקר מההשתתפות ומהאופן שבו התחלקו הקולות, ולא ממעבר בוחרים בין המחנות. גם בבחירות חוזרות, התרחיש הסביר ביותר אינו מבטיח שינוי דרמטי במפת הגושים, והגורם המרכזי שיכול להשפיע הוא שיעור ההצבעה בחברה הערבית.