בצרפת אלוף אולימפי חולם להיות נשיא. ומה בישראל?
תומצת מתוך Calcalist על ידי baba
ספורטאים מצטיינים יכולים להוות עוגן לאחדות חברתית, אך בישראל המעבר מספורט לפוליטיקה כמעט בלתי אפשרי, בניגוד למקרים בחו"ל. בניגוד לאלוף אולימפי צרפתי ששואף לנשיאות, ספורטאים ישראלים בולטים נכשלו בניסיונותיהם להיכנס לפוליטיקה. הסיבה לכך היא אופי הפוליטיקה הישראלית המבוססת על קיטוב, הגורם לספורטאי קונצנזואלי לאבד תמיכה עם בחירת צד פוליטי. עד ליצירת פוליטיקה מכבדת יותר, ישראל תמשיך למצוא אחדות בספורט הבינלאומי.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- ספורט מהווה עוגן לאחדות חברתית, אך בישראל המעבר מספורט לפוליטיקה נדיר ביותר.
- בניגוד לצרפת, בה אלוף אולימפי עשוי לשאוף לנשיאות, בישראל ספורטאים אייקונים נכשלו בפוליטיקה.
- הפוליטיקה הישראלית, המבוססת על שבטיות וקיטוב, מקשה על ספורטאים קונצנזואליים להצליח.
- בחירת צד פוליטי על ידי ספורטאי פוגעת אוטומטית בתמיכה ציבורית רחבה.
- החברה הישראלית עדיין מחפשת אחדות וגאווה בתחרויות ספורט בינלאומיות.
בתקופות של קיטוב חברתי, ספורט מהווה עוגן לאחדות וגאווה לאומית, כאשר ספורטאי עילית נושאים כוח סימבולי ייחודי. נוכחותם הציבורית של ספורטאים יכולה להתחלק לשלושה סוגים: אלו הנשארים בתחום הספורט בלבד, אלו המנצלים את הבמה להפצת שנאה וקיטוב, ואלו המבינים את פוטנציאל ההשפעה החברתית שלהם ומחפשים לחבר בין קצוות. גישה זו, המבוססת על עקרונות אולימפיים של מצוינות, ידידות וכבוד, היא צו השעה.
בצרפת, אלוף אולימפי כמו טדי רינר עשוי לשאוף לתפקיד נשיא, אך בישראל המעבר מספורט לפוליטיקה נדיר ביותר. היוצא מן הכלל הוא יואל רזבוזוב, שהתקדם בהדרגה דרך תפקידים מקומיים. לעומתו, ספורטאים אייקונים אחרים כמו אלי אוחנה, אלונה ברקת, ארקדי גאידמק ואורן סמדג'ה נכשלו בניסיונותיהם להיכנס לפוליטיקה.
הסיבה לכך נעוצה באופי הפוליטיקה הישראלית, הבנויה על שבטיות וקיטוב. ספורטאי קונצנזואלי שבוחר צד פוליטי מאבד אוטומטית חלק גדול מהתמיכה הציבורית. המערכת הפוליטית הישראלית אינה מאפשרת לעקרונות הספורט לשרוד ללא שחיקה. בעוד רינר עשוי להפוך לנשיא בצרפת, בישראל המסר של הצורך בספורטאי מחבר מהדהד, אך הפוליטיקה הנוכחית מקשה על מימושו. החברה הישראלית עדיין מחפשת נחמה ואחדות בתחרויות ספורט בינלאומיות, עד שתיווצר פוליטיקה מכבדת יותר.
מוזכרים