ההשפלה המוחלטת של ארה"ב - והאירוע הדרמטי שמספר את כל הסיפור

שר האוצר האמריקני, סקוט בסנט, עבר להתגורר בבסיס צבאי מחשש לאיומים מצד איראן, כך דווח ברויטרס. ההחלטה התקבלה לאחר הערכות מודיעין כי תוכניות איראניות לפגיעה באנשי ממשל אמריקנים הגיעו לשלב מתקדם. איראן מכחישה את המעורבות בתכנון התנקשויות בארצות הברית.

בסנט, המנהל את החזית הכלכלית נגד טהרן, השיק באוגוסט מבצע "נידוי כלכלי" שמטרתו לחסום ערוצי מימון וסחר של המשטר האיראני. ההערכה היא שהאיום עליו קשור ישירות לתפקידו זה, ומסר כי פגיעה במקורות ההכנסה של המשטר עלולה להפוך את הפוגע למטרה אישית.

הכתבה מציינת כי ארה"ב הפעילה כוח צבאי משמעותי נגד איראן, כולל תקיפות על מתקני גרעין ותשתיות צבאיות, אך למרות הנזק הרב, איראן עדיין מחזיקה ביכולות טילים וכטב"מים. הפרדוקס הוא שאיראן, שאינה יכולה לנצח את ארה"ב בקרב ישיר, מנסה להעביר את המאבק לזירה אחרת של איומים ממוקדים ושליחים, במטרה להטיל פחד על מקבלי החלטות בוושינגטון.

העברתו של בסנט למקום מוגן נתפסת כהחלטה ביטחונית נכונה, אך הבעיה היא כיצד האויב יפרש זאת. אם איראן תסיק שאיום על אדם אחד מספיק כדי לשנות את סדר יומו של הממשל האמריקני, הדבר מהווה הישג פסיכולוגי משמעותי עבורה. הכתבה מדגישה את ההבדל בין כוח צבאי להרתעה, וטוענת כי הרתעה חכמה דורשת מחיר מוחשי ומתמשך על פעולות עוינות, ולא רק תגובה צבאית אוטומטית.

עבור ישראל, המתמודדת עם איומים דומים, זוהי שיטת פעולה מוכרת. המבחן האמיתי יהיה אם המשטר האיראני יבין שאיום על שר אמריקני אינו כלי זול, ושהוא ישלם מחיר על כך. ללא הבנה זו, גם עליונות צבאית מרשימה מתקשה להפוך לביטחון.