ירידה דרמטית במספר החוקרים הזרים באוניברסיטאות בישראל

דו"ח שפורסם בעיתון הכלכלי "כלכליסט" חושף ירידה משמעותית במספר החוקרים הזרים בתר-דוקטורנטים באוניברסיטאות בישראל. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חלה ירידה של 10.1% בשנת 2024 ו-11.6% בשנת 2025, סך הכל כ-20.5% בשנתיים. במקביל, חלה עלייה של 8.7% ו-8.5% במספר החוקרים הישראלים באותה תקופה, מה שמעיד על שינוי בהרכב צוותי המחקר. הנתונים מצביעים על ירידה בעניין של חוקרים זרים בישראל, וכן על קשיים של חוקרים ישראלים למצוא מלגות מחקר בחו"ל.

בשנת 2025, מתוך 3,115 חוקרים בתר-דוקטורנטים בשמונה אוניברסיטאות ישראליות, פחות מחצי היו זרים. החוקרים הגיעו מ-73 מדינות, כאשר הרוב המכריע (52%) הגיע מהודו, ואחריה סין (8.9%), גרמניה (6.1%), ארה"ב (3.7%) ואיטליה (3.4%). האוניברסיטה העברית הובילה בקליטת חוקרים זרים (24.7%), ואחריה מכון ויצמן (16.4%) ואוניברסיטת בן-גוריון (13.9%). במכון ויצמן, למשל, היוו הזרים 58.3% מהחוקרים, והירידה במספרם עלולה להקשות על גיוס צוותים חדשים.

הירידה במספר החוקרים הזרים עשויה לנבוע ממספר גורמים, ביניהם קשיים בנסיעות, חששות ביטחוניים, וכן גיוס חוקרים למילואים בעקבות המלחמה בעזה. בנוסף, ישנה השפעה אפשרית של תנועות ה-BDS והחרם האקדמי, שהתגברו מאז אוקטובר 2023. דיווחים מצטברים של ראשי האוניברסיטאות בישראל מצביעים על אלפי מקרים של חרם אקדמי, שכללו ביטולי הזמנות לכנסים, פרישה מפרויקטים משותפים והשעיית קשרים מוסדיים. דוגמאות לכך ניתן לראות באוניברסיטת גנט בבלגיה, שפסקה שיתוף פעולה עם גופים ישראליים, ובאוניברסיטת אמסטרדם שקפאה שיתופי פעולה חדשים.

במקביל, חוקרים ישראלים מדווחים על דחיית מאמרים מדעיים בכתבי עת ועל חששות מחוסר אובייקטיביות בשיפוט מדעי. סקר שנערך במאי 2025 מצא ירידה של כ-25% במספר המאמרים שהוגשו לפרסום בהשוואה לשנה שלפני המלחמה. למרות זאת, מכון סמואל נאמן מצא כי מספר הפרסומים הכולל והיקף המחקרים הבינלאומיים נותרו יציבים יחסית, מה שעשוי להעיד על השפעה עתידית של הפגיעה בשיתופי הפעולה.

השתתפותה של ישראל בתוכניות מחקר אירופאיות כמו "הורייזן" נמצאת תחת בחינה. הוגשו הצעות להגביל את זכאות גופים ישראליים להשתתף במסלולים מסוימים, וכן נרשמה ירידה במספר המענקים המוענקים לחוקרים ישראלים. דיונים מתקיימים כעת לגבי תנאי ההשתתפות במחזור הבא של התוכנית (2028-2034), כאשר קיימת אפשרות להכללת סעיף שיאפשר הדרה של מדינות המפרות הסכמים בינלאומיים.