נתניהו נגד אייזנקוט: האם הממשלה היוצאת יכולה לפתוח במלחמה?
תורגם ותומצת מתוך Channel 9 על ידי baba
הנשיא יצחק הרצוג הטיל על בני גנץ (אייזנקוט) את הרכבת הממשלה, לאחר שנתניהו לא הצליח לגבש קואליציה. השאלה המרכזית היא האם ממשלת מעבר יכולה לפתוח במלחמה נגד איראן, כאשר אייזנקוט דורש מנתניהו להימנע מהחלטות שניתן לדחות. למרות שאין איסור חוקי מפורש, בית המשפט העליון דורש איפוק מממשלות מעבר. צה"ל מגביר מוכנות, אך טרם התקבלה החלטה. במקביל, גוש אייזנקוט מחזק את מעמדו בכנסת.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- הנשיא הרצוג הטיל על אייזנקוט להרכיב ממשלה, לאחר שנתניהו נכשל בכך.
- אייזנקוט דורש מראש הממשלה היוצא נתניהו להימנע מהחלטות שניתן לדחות עד להקמת הממשלה החדשה.
- החוק אינו אוסר על ממשלת מעבר לפתוח במלחמה, אך בג"ץ דורש איפוק.
- צה"ל מגביר מוכנות למתקפה אפשרית, אך טרם התקבלה החלטה על מלחמה נגד איראן.
- גוש אייזנקוט מחזק את מעמדו בכנסת וזוכה בשליטה על ועדות מפתח.
- ח"כ לימור סון הר-מלך הציעה לבטל את הסכמי אוסלו והחזרת שטחים לידי ישראל.
נשיא המדינה יצחק הרצוג הטיל על בני גנץ (אייזנקוט) את הרכבת הממשלה החדשה, לאחר שזכה לתמיכה של 67 חברי כנסת. 46 חברי כנסת תמכו בהמשך כהונתו של בנימין נתניהו. עד להקמת הקואליציה החדשה, נתניהו נותר ראש הממשלה המכהן ובידיו סמכויות הממשלה היוצאת. השאלה המרכזית הנידונה היא האם ממשלת מעבר יכולה ליזום מלחמה חדשה נגד איראן. החוק הישראלי אינו אוסר זאת במפורש. לפי החוק "יסודות הממשלה", החלטה על פתיחת מלחמה או מבצע צבאי רחב היקף, שסביר להניח שיוביל למלחמה, דורשת החלטת ממשלה. כללים אלו חלים גם על ממשלת מעבר, כך לפי "הג'רוזלם פוסט". בית המשפט העליון, לעומת זאת, דורש מהממשלה היוצאת לנהוג באיפוק, ובמיוחד כאשר תמיכתה הפוליטית נמוכה. אם קיימת סכנה ביטחונית מיידית, סמכויות הממשלה רחבות יותר. אך אם ניתן לדחות מבצע צבאי ללא פגיעה בביטחון המדינה, עולות שאלות משמעותיות.
ההיסטוריה הישראלית כוללת מבצעים צבאיים תחת ממשלות מעבר. בדצמבר 2008, ממשלת אהוד אולמרט פתחה במבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה בתגובה לירי רקטות מתמשך. במאי 2021, ממשלת נתניהו ביצעה את מבצע "שומר החומות" בתגובה לירי של חמאס. באוגוסט 2022, ממשלת יאיר לפיד יצאה למבצע "עלות השחר" נגד הג'יהאד האסלאמי. עם זאת, קמפיין צבאי אפשרי נגד איראן, במיוחד אם מטרתו היא הפלת המשטר, הוא בעל היקף שונה לחלוטין.
בסוף השבוע האחרון, אייזנקוט שלח מכתב לנתניהו בו דרש ממנו להימנע מקבלת החלטות שניתן לדחות עד להקמת הממשלה החדשה. הוא הזהיר כי פעולות ללא איום מיידי עלולות לפגוע באמון במוסדות המדינה ולהציב את הדרג הביטחוני בפני דילמה חוקתית. לשכת ראש הממשלה דחתה את הטענות וטענה כי ההחלטות מתקבלות אך ורק משיקולים ביטחוניים.
הפערים ניכרים גם מול וושינגטון. דונלד טראמפ אינו רואה צורך בחידוש התקיפות נגד איראן ומקווה להסכם עם טהרן, בעוד נתניהו סבור שניתן לנטרל את האיום האיראני רק באמצעות החלפת המשטר. דיון בקבינט הביטחון בנושא מתוכנן ל-15 בנובמבר. צה"ל נערך להגברת המוכנות למתקפה אפשרית, אך הדבר אינו מעיד על החלטה סופית. במקביל, גוש אייזנקוט מחזק את מעמדו בכנסת, ונציגיו זכו בשליטה על ועדות מפתח. אביגדור ליברמן צפוי לעמוד בראש ועדת חוץ וביטחון הזמנית, ולירן אבישר בן-חורין תעמוד בראש ועדת הכספים. ליברמן יהיה מנהיג סיעת המפלגות היחיד שיוכל לדון ישירות עם נתניהו בנושאי ביטחון ודיפלומטיה. בנוסף, חברת הכנסת לימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית) הגישה הצעת חוק לביטול הסכמי אוסלו, הסכם חברון ומזכר ריבר, והחזרת שטחים לידי ישראל.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.