בזכות טביעות האצבע נחשף: כבר לפני 15 אלף שנים הורים וילדים פיסלו יחדיו
בחפירות ארכיאולוגיות בישראל התגלו 154 צלמיות טין נאטופיות בנות 12,000 עד 15,000 שנים, המהוות את המסורת הפיגורטיבית הקדומה ביותר בטין בדרום-מערב אסיה. המחקר מוכיח לראשונה כי מבוגרים וילדים יצרו יחד חפצים סמליים, אלפי שנים לפני ראשית החקלאות. בדיקת טביעות אצבע גילתה השתתפות פעילה של ילדים בתהליך היצירה, המעידה על העברת ידע משפחתית. הממצאים מערערים על תפיסות קיימות לגבי ראשית הביטוי האמנותי והסמלי באנושות.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- נחשפו 154 צלמיות טין נאטופיות בנות 12,000-15,000 שנים בישראל, המסורת הפיגורטיבית הקדומה ביותר בטין בדרום-מערב אסיה.
- המחקר מוכיח לראשונה כי מבוגרים וילדים יצרו יחד חפצים סמליים, אלפי שנים לפני ראשית החקלאות.
- טביעות אצבע בטין מעידות על השתתפות פעילה של ילדים, חלקם מתחת לגיל עשר, ביצירת הצלמיות.
- הממצאים מערערים על התפיסה שביטוי סמלי מורכב הופיע רק בסוף התקופה הפלאוליתית ונקשר למהפכה הנאוליתית.
- זוהו שרידי צבע אדום בטכניקת אנגוב, העדות הקדומה ביותר לשימוש בטכניקה זו בעולם.
- הצלמיות שימשו ככל הנראה להעברת ידע סביבתי ושימשו כחלק מטקסים קהילתיים.
בחפירות ארכיאולוגיות באתרים שונים בישראל, בהם עמק החולה והר הכרמל, התגלו 154 צלמיות טין נאטופיות בנות 12,000 עד 15,000 שנים. ממצאים אלו מהווים את המסורת הפיגורטיבית הקדומה ביותר בטין בדרום-מערב אסיה, ומקדימים את התיארוך הקיים בכ-3,000 שנים. המחקר, שפורסם בכתב העת PLOS One, מוכיח לראשונה כי מבוגרים וילדים יצרו יחד חפצים סמליים, אלפי שנים לפני ראשית החקלאות.
הצלמיות, המתארות צבאים, בני אדם וציפורים, מערערות על התפיסה הרווחת כי ביטוי סמלי מורכב הופיע רק בסוף התקופה הפלאוליתית ונקשר למהפכה הנאוליתית. הן מעידות על חדשנות אמנותית גבוהה יותר מכפי שהוערך עד כה בקרב בני התקופה הנאטופית, שחיו ביישובי קבע לפני כ-15,000 עד 11,650 שנים.
בדיקה מיקרוסקופית של טביעות אצבע שנשתמרו בטין חשפה כי גם ילדים, שגילם מוערך בפחות מעשר שנים, השתתפו בעיצוב ובעיטור הפריטים. על צלמית אחת זוהו טביעות אצבע חופפות של אישה בוגרת וילד, המעידות על העברת ידע ומיומנויות בתוך המשפחה. השתתפות הילדים הייתה פעילה ומכוונת, ולא מקרית.
רוב הצלמיות (11 מתוך 15) מתארות ציפורים, חלקן בפירוט רב, וחלקן אף משקפות תנוחות חיזור. בנוסף, זוהו שרידי צבע אדום בטכניקת אנגוב, העדות הקדומה ביותר לשימוש בטכניקה זו בעולם. הממצאים מצביעים על כך שהצלמיות שימשו להעברת ידע סביבתי ושימשו כחלק מטקסים קהילתיים.
המחקר, שהובל על ידי ד"ר לורן דאווין, פרופ' ליאור גרוסמן ופרופ' אנה בלפר-כהן מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, מהווה חלק מפרויקט רחב יותר הבוחן את שורשי השימוש הסמלי בטין בדרום-מערב אסיה. ממצאים קודמים מאותו פרויקט כללו את הצלמית הקדומה ביותר המציגה אינטראקציה בין אדם לחיה ותכשיטי טין מוקדמים מחוץ לאירופה.
מוזכרים