יבש בענף היין? באירופה כן, בישראל הבציר רק הולך וגדל

בעוד ענף היין באירופה מתמודד עם משבר אקלים חמור, הכולל בציר מוקדם, ירידה ביבולים ופגיעה בזנים מסורתיים, בישראל נרשמת דווקא צמיחה. באירופה, חום קיצוני, בצורת ושריפות הובילו לירידה דרסטית בייצור היין, כאשר צרפת, איטליה וספרד נפגעו קשות. בצרפת, למשל, עונת הבציר החלה חודש וחצי לפני הזמן, ושמפיין נפגעה בירידה של 38% ביבול. לפי תחזיות, אם ההתחממות הגלובלית תחצה את רף ה-2 מעלות צלזיוס, עד 90% מאזורי היין המסורתיים בדרום אירופה עלולים לאבד את יכולתם לייצר יין איכותי עד סוף המאה.

בישראל, לעומת זאת, היקף הבציר גדל בכ-6.3% בשנת 2025, והגיע לכ-46,952 טונות. נטלי ברודנר מור, יו"ר המועצה לגפן היין בישראל, מסבירה כי היתרון הישראלי נובע מהניסיון הרב שנצבר בגידול באקלים חם ובתנאי מחסור במים, וכן מתשתיות השקיה מפותחות. היא מציינת כי הכרמים בישראל מושקים באופן מבוקר, מה שמאפשר ניהול מדויק של הגידולים, בניגוד לאירופה שם מצפים לגשם שאינו מגיע.

המשבר האקלימי משנה את מפת היין העולמית, כאשר אזורים צפוניים יותר עשויים להרוויח מההתחממות, בעוד אזורים מסורתיים בדרום נדחקים החוצה. מגבלות על זני ענבים באזורי ציון גיאוגרפי מסורתיים מקשות על ההסתגלות לשינויי האקלים. עם זאת, חלק מהיצרנים באירופה מתחילים לבצור מוקדם יותר, מה שמוביל ליינות עשירים יותר באלכוהול, ואף לשינויים ברגולציה, כמו אישור חריג בצרפת לגידול בשמפניה.

בישראל, הענף מגלגל כ-1.5 מיליארד שקלים בשנה, ונהנה ממגמת עלייה בייצור ובצריכה. בנוסף, נבחנים פתרונות חדשניים כמו כרמים אגרו-וולטאיים, המשלבים פאנלים סולאריים מעל הגפנים. פתרון זה חוסך במים, מגן על הגפנים מפני נזקי מזג אוויר, ומספק הכנסה נוספת לחקלאים. ניסויים בצרפת הראו חיסכון של עד 41% במים ועלייה ביבול, וגם בישראל מתחילים לזהות את היתרונות של שילוב זה, במיוחד לאור העלויות הגבוהות של ייצור היין המקומי לעומת יינות מיובאים.