ישראל רועדת: כמה עולים נזקי רעידת האדמה - ומי משלם על זה?

רעידת אדמה בעוצמה של כ-4.4 בסולם ריכטר הורגשה היום (רביעי) סמוך לשעה 11:24 ברחבי ישראל, עם מוקד סמוך למערב סעודיה. הרעידה הורגשה גם במצרים ובירדן, עם התרעות בולטות באילת ובדרום הארץ. לא דווח על נפגעים או נזק, אך האירוע מהווה תזכורת לסכנה של רעידת אדמה הרסנית בישראל, הממוקמת על גבול טקטוני פעיל. על פי נתונים היסטוריים, רעידה הרסנית פוקדת את האזור בממוצע אחת ל-100 שנים, ומאז הרעש האחרון ב-1927 חלפו קרוב למאה שנה. פיקוד העורף ייעד את שנת 2027 לחיזוק המוכנות הלאומית לרעידות אדמה, לאור החשש מקריסת מבנים ישנים שנבנו לפני 1980.

הכתבה מעלה את השאלה הכלכלית לגבי מי ישלם על הנזקים הצפויים. בניגוד למצב במקרה של מלחמה או פעולות איבה, קרן הפיצויים של מס רכוש אינה מפצה על נזקי רעידות אדמה. למדינת ישראל אין כל התחייבות חוקית לפצות אזרחים על נזקים אלו. האחריות לביטוח המבנה והרכוש מוטלת על האזרח בלבד, באמצעות חברות הביטוח הפרטיות. ללא פוליסה מתאימה, בעל הנכס עלול להישאר ללא מענה.

ביטוח המשכנתא, המשולם על ידי רבים, נועד בעיקר להבטיח את החזר ההלוואה לבנק, ולא בהכרח לכסות את מלוא הנזק לדירה. פוליסות ביטוח מבנה מפצות לפי "ערך כינון" (עלות הבנייה מחדש), ולא לפי שווי השוק של הדירה. בנוסף, חלק מהמבוטחים מבטלים את סעיף כיסוי רעידת האדמה בפוליסה כדי לחסוך בעלויות, ובכך משאירים את נכסיהם ללא הגנה.

בבניינים משותפים, המצב מורכב אף יותר. אם חלק מהדיירים אינם מבוטחים או שאין בידם לממן את חלקם בבנייה מחדש, הבניין כולו עלול שלא להיות ניתן לבנייה. הפתרון המוצע הוא "ביטוח ערך קרקע", המבטיח פיצוי לפי שווי השוק של הדירה במקרה של הרס מוחלט של הבניין. עבור שוכרים, ביטוח תכולה יכול לכסות נזקים לרכוש אישי ולספק מימון לשכר דירה חלופי לתקופה של 12 עד 24 חודשים. מומלץ לתעד את הרכוש בווידאו ולשמור את התיעוד בגיבוי דיגיטלי.