מצוקת האצטדיונים שהכפילה את זמן הפגרה

הפגרה בכדורגל הישראלי, שנועדה לאפשר תהליך "שזרוע" של הדשא באצטדיונים, ארוכה משמעותית מהפגרות המקבילות בליגות בכירות באירופה. בעוד קבוצות אירופאיות חוזרות לפעילות לאחר ימים ספורים, הליגה הישראלית תחזור רק ב-27 בנובמבר, 19 ימים לאחר המשחק האחרון, פער כמעט כפול מהמקובל.

"שזרוע" הוא תהליך בו זורעים דשא חדש בתוך מדשאה קיימת כדי לחדש אותה, ובישראל הוא מתבצע פעמיים בשנה, בנובמבר ובמרץ. הסיבה לכך היא האקלים הים תיכוני הייחודי, המחייב שימוש בשני סוגי דשא, קיצי וחורפי, בניגוד לאירופה. תהליך השזרוע עצמו אורך כשלושה שבועות, ונדרשת תקופת מנוחה לדשא לאחר מכן.

מנהל אצטדיון נתניה, אילן יבלוקובסקי, הסביר בעבר כי תחזוקת דשא חורפי בישראל יקרה מאוד ודורשת טיפול רב. הפסקת הליגה מאפשרת לדשא להסתגל לשינויים הנדרשים. בעבר, קבוצות נדדו בין מגרשים כדי לצמצם פגרות, אך כיום, בשל העומס הרב על האצטדיונים בישראל, כאשר אצטדיונים רבים מארחים שתי קבוצות או יותר, בנוסף לאירועים אחרים, הדבר אינו אפשרי.

במדינות אחרות, כמו ספרד, נעשה שימוש בלוחות משחקים כדי לאפשר שזרוע מבלי להאריך את הפגרה באופן משמעותי, למשל על ידי ניצול משחקי חוץ רצופים. בליגות בצפון אירופה קיימת פגרת חורף ארוכה, אך היא מבוססת בעיקר על שיקולי מזג אוויר ושימוש בדשא סינתטי בחלק מהמקרים, פתרון שאינו מקובל בישראל מחשש לפציעות שחקנים. פתרונות יקרים יותר, כמו החלפה מלאה של הדשא עם סיבים מלאכותיים, כפי שנעשה בסן סירו, אינם ריאליים עבור קבוצות ישראליות.

הקמת אצטדיונים חדשים צפויה להקל על העומס בעתיד, אך עד אז, הכדורגל הישראלי ימשיך לסבול מפגרות ארוכות יותר בשל מצוקת האצטדיונים ותהליך השזרוע. העומס על האצטדיונים, הכולל מספר רב של קבוצות ביתיות ואירועים נוספים, מקשה על הדשא לקבל את המנוחה הנדרשת.