הקרב נגד השעון: מה יכולה לעשות הכנסת עד שתוקם ממשלה?

הכנסת ה-26 החלה את כהונתה, ומתמודדת עם אתגר חקיקתי ופרוצדורלי משמעותי בתקופת 28 הימים שניתנו ליו"ר מפלגת המחנה הממלכתי, גדי איזנקוט, להרכבת ממשלה. ד"ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מסביר כיצד ניתן לקדם או לבטל חוקים בתקופת המעבר, תוך התמודדות עם מכשולים משפטיים ופרוצדורליים.

על מנת לקדם חקיקה מהירה, הכנסת צריכה לעבור מספר שלבים ראשוניים: מינוי יו"ר ועדה מסדרת, אישור נשיאות זמנית לכנסת, ומתן פטור מחובת הנחה של 45 ימים להצעות חוק פרטיות. הוועדה המסדרת, בראשות יו"ר הממונה מטעם הסיעה שקיבלה את המנדט, ממלאת תפקיד מרכזי בשלב זה, שכן היא יכולה להאיץ או לעכב את הליכי החקיקה.

היסטורית, חקיקה בתקופות מעבר התמקדה בדרך כלל בצרכים פוליטיים מיידיים, כמו חוק ממשלת החילופים ב-2020 או חוקי קורונה. ביטול חוקים קיימים, במיוחד כאלה שטרם נכנסו לתוקף או שהוקפאו, נחשב קל יותר מבחינה משפטית וציבורית מאשר חקיקת הסדרים חדשים ומורכבים. חוקים שכבר נכנסו לתוקף דורשים הוראות מעבר מורכבות לטיפול בהליכים שכבר החלו.

לוח הזמנים הדחוק של 28 הימים מהווה מכשול משמעותי, שכן עיכובים פרוצדורליים נוספים מקצרים אותו עוד יותר. ריכוז כל החקיקה תחת ועדה מיוחדת אחת עלול לפגוע ביעילות הדיונים ולחשוף את החוקים לפסילה בבג"ץ. הליך חקיקה אפקטיבי, הכולל דיון מעמיק ושמיעת כל הגורמים, חיוני כדי לעמוד במבחן המשפטי. ניסיונות לעקוף דיונים עלולים להוביל לפסילה, כפי שקרה בעבר בחוק מס דירה שלישית.

בנוסף, קיימים מכשולים מהותיים, כמו ניסיון להחיל הגבלת כהונה לראש הממשלה באופן רטרואקטיבי, שעלול להיתקל בקשיים משפטיים בבג"ץ. גם יו"ר הכנסת ויו"ר הוועדה המסדרת מחזיקים בסמכויות שיכולות להשפיע על קצב החקיקה. הקמת ועדת חקירה ממלכתית על ידי הכנסת עשויה גם היא להיתקל בבעיות משפטיות, בהתאם לעמדת היועצת המשפטית לממשלה.