"קל מאי פעם לפתח משחק, אבל קשה הרבה יותר לגרום לאנשים לשחק בו"
תומצת מתוך Calcalist על ידי baba
פיתוח משחקים הפך לקל מתמיד בזכות AI, אך האתגר המרכזי הוא לגרום לשחקנים לבחור במשחקים חדשים מתוך היצע הולך וגדל. קרן רן מ-Google ישראל ציינה בוועידת גיימינג כי למרות ש-90% מהמפתחים משתמשים ב-AI, רק 6.5% מזמן המשחק מוקדש למשחקים חדשים. חמש מגמות מרכזיות מעצבות את התעשייה, כולל זליגה בין עולמות גיימינג ונון-גיימינג, טשטוש ז'אנרים, שינוי במפות שווקים גלובליות, התפתחות בשיווק וקריאייטיב, ומקורות מימון חדשים. התעשייה הישראלית מפגינה יכולת הסתגלות וחדשנות.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- פיתוח משחקים קל מתמיד בזכות AI, אך קשה יותר לגרום לשחקנים לבחור במשחקים חדשים.
- מעל 90% ממפתחי המשחקים משתמשים ב-AI, אך רק 6.5% מזמן המשחק מוקדש למשחקים חדשים.
- חמש מגמות מרכזיות מעצבות את תעשיית הגיימינג: זליגה בין עולמות, טשטוש ז'אנרים, שינוי שווקים, שיווק חדשני ומימון.
- תחרות גוברת על תשומת לב משתמשים מצד רשתות חברתיות ותכנים קצרים.
- שינוי במפת השווקים הגלובלית, עם צמיחה נמוכה בצפון אמריקה ועלייה באירופה, אמריקה הלטינית והמזרח התיכון.
- התעשייה הישראלית מפגינה יכולת הסתגלות וחדשנות, עם דוגמאות כמו Rogue Legend ו-Disney Solitaire.
פיתוח משחקים הפך לקל מתמיד בזכות מהפכת הבינה המלאכותית, אך האתגר המרכזי בתעשייה כיום הוא לגרום לשחקנים לבחור במשחקים חדשים מתוך היצע הולך וגדל. כך אמרה קרן רן, מנהלת תחום אפליקציות וגיימינג ב-Google ישראל, בוועידת הגיימינג של כלכליסט, Google ו-Playtika.
לדברי רן, בעוד שבעבר פיתוח משחק דרש צוותים גדולים וחודשים של עבודה, כיום ניתן ליצור משחקים באמצעות הנחיות טקסטואליות פשוטות, מה שמאפשר גם לאנשים ללא ניסיון בתכנות ליצור משחקים. למרות שמעל 90% ממפתחי המשחקים כבר משתמשים בכלי AI, וצפויים לצאת לשווקים כ-136 אלף משחקים חדשים ב-2026, רק 6.5% מזמן המשחק של משתמשים מוקדש למשחקים חדשים, בעוד שיותר מ-93% מוקדש למשחקים ותיקים. בנוסף, התחרות על תשומת הלב גוברת מצד תכנים קצרים ברשתות החברתיות.
רן הדגישה כי מנוע הצמיחה המרכזי של חברות המשחקים צריך להיות שימור משתמשים והגדלת ערכם לאורך זמן. היא פירטה חמש מגמות מרכזיות המעצבות מחדש את התעשייה: ראשית, זליגה הולכת וגוברת בין עולם המשחקים לעולמות הנון-גיימינג, כאשר מותגים מתחומים שונים משתמשים במשחקים כדי להגיע לקהלים חדשים, ולהיפך, אפליקציות שאינן משחקים מאמצות מנגנונים מעולם הגיימינג. שנית, טשטוש הגבולות בין ז'אנרים שונים של משחקים, ושילוב מכניקות מגוונות להרחבת קהל המשתמשים, כפי שניתן לראות במשחק הישראלי Rogue Legend. שלישית, שינוי במפת השווקים הגלובלית, עם צמיחה נמוכה בצפון אמריקה וצמיחה באירופה, אמריקה הלטינית והמזרח התיכון, וכן שינויים בשווקים באסיה כמו דרום קוריאה ויפן. רביעית, שינוי בכללי השיווק והקריאייטיב עקב AI, כאשר האתגר הוא לא לייצר עוד מודעות אלא לפתח רעיונות מקוריים, ופורמטים כמו Playables צוברים תאוצה. חמישית, התפתחות מקורות מימון חדשים, כמו Growth Financing, לצד השקעות ישירות של חברות הפצה בסטארט-אפים. רן ציינה גם התפתחויות בתעשיית הגיימינג הישראלית, כמו עסקת AppsFlyer, גיוסים של vgames ו-Sett, והצלחת המשחק Disney Solitaire, והדגישה את יכולת ההסתגלות של התעשייה המקומית.
המסר המרכזי לחברות המשחקים הוא להשתמש ב-AI לא רק לייצור נוסף, אלא ליצירת מוצרים בולטים ומרגשים שיזכו בתשומת לב המשתמשים וישמרו עליה.
מוזכרים