מומחה: אזרבייג'ן מעניקה לטורקיה זכות וטו על החלטותיה

מומחה לאסטרטגיה גיאופוליטית ופוליטיקה בינלאומית, שאי גאל, טוען במאמר ל"ישראל היום" כי אזרבייג'ן העניקה לטורקיה השפעה על החלטותיה לא באמצעות הסכמים רשמיים, אלא ביוזמתה של באקו עצמה. הדוגמה המרכזית לכך היא הסכם השלום עם ארמניה, שאושרר בוושינגטון באוגוסט 2025 אך טרם נחתם. ההסכם מכיר בגבולות הרפובליקות הסובייטיות לשעבר כגבולות בינלאומיים, אוסר על תביעות טריטוריאליות בהווה ובעתיד, ומונע הצדקת הפרת ההסכם על פי חקיקה פנימית. בעוד שבית המשפט החוקתי של ארמניה אישר את ההסכמות על תיחום הגבול, אזרבייג'ן דורשת שינוי בחוקה הארמנית, למרות שלא היה תנאי כזה בטקסט המוסכם. גאל מעריך כי הדבר מאפשר לאנקרה, ולא לבאקו, לשמור על שליטה בתהליך היישוב. שר החוץ הטורקי, חאקאן פידאן, קורא לחתימה מיידית על ההסכם, אך מדגיש את הצורך בתיאום עם אזרבייג'ן. גאל מזכיר כי הסיוע הצבאי הטורקי היה משמעותי במלחמת 2020, אך גם מערכות הנשק הישראליות סייעו לשנות את המצב בשדה הקרב. המומחה מצביע על סיכונים נוספים: באקו תומכת בטורקיה בסוגיית קפריסין, למרות שזו סותרת את עקרון השלמות הטריטוריאלית שעליו מתבססות תביעותיה של אזרבייג'ן עצמה כלפי ארמניה. תמיכה זו בפקיסטן בסכסוך עם הודו ב-2025 הובילה לחרמות וביטולי נסיעות של תיירים הודים, למרות ביקור שר החוץ ההודי בבאקו באוקטובר 2026 לדיון בסחר, השקעות, אנרגיה ותחבורה. גאל ממליץ לאזרבייג'ן לפתח נתיבי מעבר חלופיים לאירופה דרך גאורגיה והים השחור, ומציין כי האיחוד האירופי הכריז על מענקים של עד 200 מיליון אירו להשקעות של עד 2 מיליארד אירו בתשתיות אזוריות. בנוסף, השקעות חברת SOCAR האזרית בטורקיה מסתכמות בכ-19.5 מיליארד דולר, מה שמצביע על תלות כלכלית הדדית. גאל קורא להרחבת שיתוף הפעולה בין ישראל, יוון, קפריסין וארמניה, עם השתתפות אפשרית של אזרבייג'ן עצמאית. לדעתו, על באקו לחתום על הסכם השלום עם ירבאן, לבחון מחדש את מנגנוני התיאום הפוליטי עם אנקרה, ולהפסיק לתמוך בעמדות טורקיות הנוגדות את האינטרסים של אזרבייג'ן.