הכנסת התחלפה, הרפורמה נמשכת: רוטמן הגיש יותר מ-85 הצעות חוק

חבר הכנסת שמחה רוטמן, יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, הגיש מחדש בכנסת ה-26 יותר מ-85 הצעות חוק, כאשר למעלה מ-20 מהן מתמקדות במערכת המשפט ואכיפת החוק. הצעות אלו הן חלק מתוכנית "חוק וצדק" שקידם בכנסות קודמות.

בין ההצעות המרכזיות שמוגשות מחדש נכללות יוזמות לקידום הרפורמה המשפטית, כגון פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, הגבלת הביקורת השיפוטית על חוקי הכנסת, שינוי באופן מינוי יועצים משפטיים במשרדי ממשלה, והחזרת חסינות חברי הכנסת כפי שהייתה נהוגה עד 2005.

בנוסף, שבע הצעות חוק שעברו דיון מוקדם בכנסת הקודמת הוכנו לקראת קריאה ראשונה. אלו כוללות הצעת חוק-יסוד: "התגברות", הקובעת כי רק בית המשפט העליון בהרכב מלא ובהחלטה פה אחד יוכל לפסול חוק של הכנסת. הצעות נוספות עוסקות בהסדרת תקנות סדר הדין בחוק או באישור ועדה, מתן זכות ערעור למדינה על זיכוי במשפט פלילי, הגבלת משך חקירות משטרתיות וטיפול בתיקים עד להגשת כתב אישום, וכן מינוי תובע חיצוני לחקירת היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה למניעת ניגוד עניינים. כמו כן, מוצע לקבוע כי הרכבי הדיון בבית המשפט העליון ייקבעו באמצעות מחשב. הצעת חוק בנושא פרסום פסקי דין בענייני משפחה, תוך השמטת פרטים מזהים, אושרה בוועדה לקריאה ראשונה אך טרם הובאה להצבעה במליאה.

רוטמן הגיש גם הצעות שלא עברו דיון מוקדם, ביניהן הגבלת זכות העמידה בעתירות לבג"ץ, הפיכת תפקידי יועצים משפטיים במשרדי ממשלה למשרות אמון, ביטול עבירת הפרת אמונים כללית, ומחיקת הוראת פרשנות תכליתית מחוק העונשין. הצעה נוספת, עליה חתומים גם חברי הכנסת משה גפני, ינון אזולאי ואמיר אוחנה, מבקשת להאריך את תקופת הצינון לבכירים במשרד המשפטים המבקשים להתמנות לשופטים בבית המשפט העליון לשלוש שנים.

הגשת ההצעות מחדש מסמנת את כוונתו של רוטמן להמשיך לקדם שינויים במערכת המשפט בכנסת הנוכחית, אך אינה מבטיחה את המשך קידומן מהשלב אליו הגיעו בכנסת הקודמת.