נמצאו שאריות תרופות וכימיקלים "נצחיים" בירקות שטופלו בשפכים מטוהרים

משרד הבריאות פרסם ממצאים ראשוניים ממחקר ראשון מסוגו בישראל, המצביע על הימצאות שאריות של תרופות וכימיקלים עמידים בירקות עליים כמו פטרוזיליה, כוסברה, סלרי ומנגולד, שגודלו בשדות המושקים בשפכים מטוהרים. ריכוז החומרים שנמצאו אינו גבוה במיוחד, ולכן המשרד לא מתכוון לנקוט צעדים מיידיים בנוגע למכירת התוצרת החקלאית, אך ימשיך במעקב.

בישראל, כמחצית ממי ההשקיה בחקלאות מגיעים משפכים מטוהרים, אך חלק מהחומרים אינם מתפרקים בתהליך הטיהור ומוצאים את דרכם לקרקע ולתוצרת החקלאית. המחקר זיהה את התרופה האנטי-אפילפטית קרבמזפין ב-68% מהדגימות (51 מתוך 75), בריכוזים שנעו בין 0.022 ל-55.6 מיקרוגרם לקילוגרם. הריכוז הגבוה ביותר נמצא בכוסברה שגודלה בשדה באזור העמקים, שהושקה במים ממתקן קישון שמקורם במט"ש חיפה. משרד הבריאות הדגיש כי הסיכון לבריאות קיים רק בצריכה ממושכת ובכמויות גדולות של ירקות בריכוזים מקסימליים, ובצריכה רגילה אין סכנה.

בנוסף, זוהו חומרים מקבוצת ה-PFAS, המכונים "כימיקלים נצחיים" בשל עמידותם הגבוהה בפני פירוק, ב-8 מתוך 30 קבוצות שנבדקו. חומרים אלו, המשמשים במוצרים רבים כמו כלי נון-סטיק, ביגוד דוחה מים ואריזות מזון, נקשרו במחקרים להשפעות בריאותיות שליליות, כולל פגיעה במערכת החיסון והכבד, עלייה בכולסטרול וסיכון לסרטן. חמש דגימות (7%) חרגו מהערכים המותרים באירופה, כולן מהאזור העמקים, וכללו מנגולד, כוסברה, סלרי ופטרוזיליה. ריכוז גבוה במיוחד של PFAS נמצא גם במאגר מי נגר עילי, ככל הנראה ממקור של מסלולי המראה, המשמש להשקיה בהיעדר תקן ישראלי למים כאלה.

בעקבות הממצאים, ממליץ משרד הבריאות לרשות המים לשקול הוספת שלב טיפול רביעי בשפכים, שמסיר מזהמים עדינים כמו שאריות תרופות וכימיקלים. המלצה זו נבחנת, אף שטיפול כזה אינו נפוץ כיום להשקיה חקלאית בעולם וצפוי להיכנס לתוקף באירופה רק בעוד כעשור.