אדלשטיין התחיל, אוחנה ממשיך: כך הוא יעכב את החלפתו כיו"ר הכנסת

יו"ר הכנסת הנוכחי, אמיר אוחנה, הודיע כי יעכב בשבוע את ההצבעה לבחירת יו"ר קבוע לכנסת, זאת למרות דרישה של 67 חברי כנסת לקיים את ההצבעה כבר היום. עיכוב זה נובע מפסיקת בית המשפט העליון משנת 2020, אז הורה בית המשפט ליו"ר הכנסת דאז, יולי אדלשטיין, להביא להצבעה את בחירת יו"ר קבוע, לאחר ש-61 חברי כנסת דרשו זאת. אדלשטיין סירב לקיים את הצו השיפוטי, התבצר בסירובו ואף נדרש להליך של ביזיון בית המשפט, כפי שתיארה נשיאת בית המשפט העליון דאז אסתר חיות, שמתחה ביקורת חריפה על סירובו. אדלשטיין נימק את סירובו בחשש מ"תקלה משטרית" אם ייבחר יו"ר מהאופוזיציה, טיעון שנדחה על ידי בית המשפט. כיום, הטיעון דומה ונועד למנוע מצב שבו ראש הממשלה בנימין נתניהו ירכיב ממשלה והכנסת תונהג על ידי חבר כנסת מהאופוזיציה. בית המשפט העליון קבע אז כי החלטת יו"ר הכנסת שלא להעלות להצבעה את בחירת יו"ר קבוע חורגת מסמכותו וסותרת את רצון הבוחר, והדגיש כי "הכנסת היא הריבון".

במקביל, עולה מחלוקת פוליטית ראשונה סביב מינוי חברת הכנסת לירן אבישר בן חורין ליו"ר ועדת הכספים. הטענה המרכזית היא ניגוד עניינים, שכן בעלה מחזיק במשרד יח"צ המייצג גופים חזקים במשק. למרות כישוריה, נשאלת השאלה האם ניגוד העניינים מצדיק את המינוי, במיוחד עבור שלטון המתיימר להחליף שלטון שבעבר הדגיש את נושא ניגוד העניינים. הפתרון המוצע הוא שבן חורין תימנע מדיונים והחלטות בעניינים שבהם לבעלה תצמח תועלת כלכלית ישירה. אם מקרים כאלה יהיו רבים, יש לשקול מחדש את המינוי, אך יש להפעיל מגבלות על חברי כנסת בזהירות מרבית.