סטודנטית דרוזית תיארה תקיפה מילולית בחיפה על רקע דיבור בערבית

סטודנטית דרוזית סיפרה כי בעת שנסעה באוטובוס בחיפה, עלתה קבוצת צעירים וצעירות. אחת הצעירות החלה להשפיל אותה על שדיברה בערבית. הצעירה המשיכה בהעלבות, גם כלפי העדה הדרוזית ואימהותיהן. הסטודנטית ניסתה להפסיק את ההטרדות בכך שהסבירה שהיא דרוזית, ושבני משפחתה משרתים בצה"ל, בניסיון להבהיר שאינה פוגעת במדינה או בחברה.

הסטודנטית סיפרה כי ניסתה בתחילה להתעלם, אך לבסוף החליטה להתעמת עם התוקפת באופן חוקי, תוך שהיא מודעת להשלכות. היא חשה פחד ולחץ, וחששה שהתוקפת תכה אותה. היא לא הצליחה לתעד את האירוע עקב הלחץ. הצעירים שהיו עם התוקפת צחקו, ויתר הנוסעים לא התערבו.

הסטודנטית ירדה מהאוטובוס שלוש תחנות לפני יעדה, מתוך תחושת חוסר ביטחון. היא בחרה לדווח על המקרה בתקשורת במקום להגיש תלונה רשמית, מחשש להשלכות על התוקפת, שנראתה לה צעירה וקטינה. היא הדגישה כי אינה רוצה להרוס את עתידה של הנערה, אך רצתה להעלות למודעות את מה שעברה ואת תחושת הפחד של ערבים מסוימים בישראל על רקע הסלמת המתחים והאפליה.

הסטודנטית התייחסה למורכבות הזהות הדרוזית-ערבית, והדגישה שאינה רואה סתירה בין השתייכותה לעדה הדרוזית לבין זהותה הערבית. היא ציינה כי לא קיבלה תמיכה מחבריה לספסל הלימודים, אך מתכוונת להמשיך בלימודיה במטרה לתרום לחברה שבה חיים יהודים וערבים בשלום ובשוויון.

לגבי חוק הלאום, תיארה אותו הסטודנטית כגזעני, והביעה תקווה שהממשלה החדשה תטפל באפליה. עם זאת, היא הזהירה מפני ציפיות מוגזמות מהממשלה, והדגישה שישראל נותרת בסופו של דבר "מדינה יהודית".