"ישראל כבר אינה רק מעצמת טכנולוגיה, אלא גם שוק הון משמעותי"

ישראל, הידועה כמובילה עולמית בטכנולוגיה וחדשנות, הפכה בעשור האחרון גם לשוק הון משמעותי עבור מנהלי השקעות בינלאומיים, כך אמר איתי אלנתן, מנכ"ל ושותף מנהל בלידר הון פרטי, בכנס Israel Private Markets Summit. לדבריו, צמיחת הגופים המוסדיים והעושר הפרטי מאפשרים למשקיעים ישראלים להשתתף בקרנות השקעה גלובליות מובילות, זאת בזכות כלכלה עם נתוני יסוד מרשימים. התוצר לנפש בישראל צפוי להגיע לכ-72 אלף דולר ב-2026, והצמיחה השנה צפויה לעמוד על 5.6%. ישראל מובילה את ה-OECD בהשקעה במחקר ופיתוח ביחס לתוצר.

היקף הנכסים הפיננסיים של הציבור הגיע לשיא של 7.6 טריליון שקל, עלייה של פי 2.2 לעומת 2016. מאז אוקטובר 2023, הנכסים צמחו בקצב שנתי של 14.6%. הגופים המוסדיים מנהלים כ-3.4 טריליון שקל, לעומת 1.3 טריליון שקל לפני עשור, והפקדות נטו צפויות לחצות ב-2026 את רף 140 מיליארד השקלים. בישראל כ-195 אלף מיליונרים בדולרים, ו-82% מהעושר הפרטי מוחזק בנכסים פיננסיים.

למרות הצמיחה, החשיפה הממוצעת של המוסדיים הישראלים לשווקים פרטיים עומדת על כ-9% בלבד, לעומת 19% באירופה ו-28% בצפון אמריקה. הפער משקף זהירות בתקופת אי-ודאות ביטחונית וגיאופוליטית, לצד עליות בשווקים הסחירים. בשנה שהסתיימה ביוני 2026, נכסי המוסדיים צמחו ב-16%, בעוד שהשקעות פרטיות נותרו כמעט ללא שינוי, מה שהוריד את משקלן מ-10.4% ל-8.9% (Denominator Effect).

עם זאת, נרשמים סימנים להתחדשות: ההתחייבויות שטרם נקראו לקרנות פרטיות עלו במחצית הראשונה של 2026 ב-18% לכ-98 מיליארד שקל, כאשר כ-80% מההקצאות מנוהלות על ידי מנהלי קרנות זרים. אפיקי ההשקעה המובילים הם Private Equity, נדל"ן, אשראי פרטי ותשתיות, עם עניין גובר בהשקעות שניוניות, אשראי ואסטרטגיות השבחה.

אלנתן הדגיש כי השקעה בנכסים לא סחירים דורשת מומחיות מקצועית לבחירת מנהלים המסוגלים לייצר תשואה עודפת, שכן פערי התשואה בין מנהלים מובילים לתחתונים מגיעים ל-15%-30% נקודות אחוז. הוא קרא למעבר מגישת הקצאת נכסים קשיחה לגישת Total Portfolio Approach, הבוחנת כל השקעה לפי איכות המנהל ותרומתה לתיק כולו. בעוד שהגופים המוסדיים השתכללו, משקיעים פרטיים נכנסים לעיתים להשקעות ללא יכולת לבחון אותן, ולכן נדרשת זהירות ובחירה מדוקדקת של מנהלים.