ערעור על הרשעת פעילים בגין קריאות בהפגנה נגד המלחמה בעזה

בית המשפט המחוזי בחיפה דן ביום שני בערעור שהגישו הפעילים מוחמד טאהר ג׳ברין ואחמד חליפה נגד הרשעתם ועונשם, שהוטלו עליהם בעקבות קריאות שנשמעו בהפגנת מחאה נגד המלחמה בעזה שהתקיימה באום אל-פחם ב-19 באוקטובר 2023. צוות ההגנה מבקש לבטל את ההרשעה והעונשים, בטענה שהתביעה לא הציגה ראיות לכך שהקריאות מהוות הסתה לטרור או עלולות להוביל לביצוע מעשי טרור. בנוסף, הערעור מעלה את סוגיית האכיפה הסלקטיבית נגד מפגינים פלסטינים, הפגיעה בחופש הביטוי ובזכות המחאה, וכן מערער על חוקתיות הסעיפים המשפטיים שעליהם התבססה ההרשעה.

עורכת הדין הדאלה אבו צאלח ממרכז עדאלה הסבירה כי צוות ההגנה הדגיש בדיון כי לא התקיימו הדרישות המשפטיות להוכחת העבירות המיוחסות לפעילים, וכי הקריאות היו חוקיות ולא היו אסורות לפני המשפט. היא הוסיפה כי הרדיפה אחר הפעילים מהווה למעשה אמצעי להפחדת הציבור ודה-לגיטימציה של ביטוי פוליטי, במיוחד לאור העובדה שאף משתתף אחר לא הורשע בקריאות דומות. הדרישה העיקרית של ההגנה היא קבלת הערעור וביטול ההרשעה, ואם לא ייענה, אז ביטול גזר הדין ודיון מחודש בהחלטה השיפוטית.

ראש הוועדה העממית באום אל-פחם, מוחמד מחמיד, תיאר את המקרה כ״שערורייה בבתי המשפט הישראליים״ לאורך כשלוש שנים, וציין כי הקריאות נשמעו גם בהפגנות אחרות לאחר מעצרם של חליפה וג׳ברין, כביטוי טבעי לעמדה אנושית ופוליטית. לדבריו, המשך הדיונים והחזרה על אותן שאלות, למרות הסברים ופירושים שניתנו על ידי עורכי הדין, משקפים זלזול באנשים, בזמנם ובסבלנותם. הוא ראה במאסר ניסיון למנוע מהאזרחים להביע את אבלם ודחייתם לעוול שנעשה לבני עמם בעזה, והדגיש כי המקרה נוגע לזכות הציבור להביע סולידריות עם בני עמו ולנחמם, ולנסות להשתיק קולות.

ב-29 באפריל 2026, בית משפט השלום בחיפה הרשיע את חליפה וג׳ברין בעבירות של הסתה עקיפה לטרור והזדהות עם ארגון טרור, אך זיכה אותם מהסתה ישירה. ב-22 ביוני, בית המשפט גזר עליהם שישה חודשי מאסר על תנאי, קנס של 5,000 שקלים לכל אחד, וחישוב תקופת מעצרם הקודמת כחלק מהעונש. הרקע למקרה הוא הפגנת מחאה נגד המלחמה בעזה ב-19 באוקטובר 2023, יומיים לאחר הפצצת בית החולים בעזה. המשטרה עצרה 12 מפגינים, אך שחררה את רובם, בעוד חליפה וג׳ברין נותרו במעצר. ב-6 בנובמבר 2023, הוגשו נגדם כתבי אישום. חליפה נעצר כארבעה חודשים ושב״כ שוחרר על ידי בית המשפט העליון בפברואר 2024 בתנאים מגבילים, בעוד ג׳ברין נעצר כשמונה חודשים ושב״כ שוחרר ביוני 2024. בנוסף, הם נאלצו לעבור תקופות ארוכות של מעצר בית, הרחקה מאום אל-פחם, איסור שימוש באינטרנט, עבודה ונסיעה לחו"ל, לצד קנסות ופיקוח.

צוות ההגנה טען כי הקריאות הן חלק מהשיח הפוליטי הפלסטיני ואינן קוראות לאלימות או מזוהות עם ארגון טרור. להוכחת טענתם, הוגשו עדויות של משתתפים אחרים שהשתחררו, צילומים וסרטונים המעידים על כך שהקריאות נשמעו גם בהפגנות אחרות ללא השלכות דומות. ההגנה גם העלתה את סוגיית האכיפה הסלקטיבית, שכן רק חליפה וג׳ברין נתבעו למרות השתתפות עשרות אחרים בקריאות.

בנוסף, הוגשה עדותו של פרופסור יונתן מנדל, מומחה לשפה ותרבות ערבית, שדן בהיבטים הלשוניים, התרבותיים והפוליטיים של הקריאות, והצביע על בעיות בתרגומים ובפרשנויות של התביעה. הוא הדגיש את הצורך להבין את הקריאות הפוליטיות בהקשרן ההיסטורי והחברתי. הערעור מתמקד בשאלת תקינות הבסיס המשפטי להרשעה, ובפרט בשימוש בחוק למלחמה בטרור משנת 2016 נגד הבעת עמדות פוליטיות, ובהשלכותיו על חופש הביטוי והמחאה של פלסטינים בישראל. התיק, המטופל על ידי מנכ"ל מרכז עדאלה, עו"ד ד"ר חסן ג׳ברין, ועו"ד הדאלה אבו צאלח, לצד עו"ד אפנאן חליפה, נכנס לשלב ערעור חדש לאחר מסע משפטי שנמשך כשלוש שנים." ], "summary": "בית המשפט המחוזי בחיפה דן בערעור שהגישו הפעילים מוחמד טאהר ג׳ברין ואחמד חליפה נגד הרשעתם ועונשם, שהוטלו עליהם בעקבות קריאות שנשמעו בהפגנת מחאה נגד המלחמה בעזה באום אל-פחם באוקטובר 2023. צוות ההגנה מבקש לבטל את ההרשעה והעונשים, בטענה שהתביעה לא הציגה ראיות מספקות להוכחת עבירות של הסתה לטרור. הערעור מעלה גם סוגיות של אכיפה סלקטיבית ופגיעה בחופש הביטוי. בית משפט השלום הרשיע את השניים בהסתה עקיפה לטרור והזדהות עם ארגון טרור, אך זיכה אותם מהסתה ישירה, וגזר עליהם שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס. ההגנה טוענת שהקריאות הן חלק מהשיח הפוליטי הפלסטיני ואינן קוראות לאלימות.