התעשייה הישראלית מתמודדת עם ירידה בהזמנות וקשיים נוספים

ראש התאחדות התעשיינים, נובוגרוצקי, הזהיר בראיון שפורסם ב-8 בנובמבר כי לקוחות וספקים זרים נמנעים כעת מעסקאות עם חברות ישראליות. לדבריו, לקוחות אלו דוחים החלטות רכש, מקפיאים עסקאות או מציבים תנאים חדשים, מה שמעיד על מעבר ממחאה סמויה למגבלות גלויות. הוא הדגיש כי הפגיעה בתדמיתה של ישראל משפיעה על סקטורים תעשייתיים ומסחריים מגוונים.

בנוסף לקשיי הייצוא, התעשייה הישראלית מתמודדת עם מחסור חמור בעובדים מזה כשנה וחצי, לצד עליית ריבית והתחזקות השקל מול הדולר. למרות שייצוא התעשייה עלה בכ-17% בערכו הדולרי, התחזקות השקל שחקה חלק ניכר מהרווחים בעת המרתם לשקלים. גם סגירת המרחב האווירי במפגשים עם איראן פגעה בשרשרת האספקה והוסיפה קשיים לוגיסטיים.

נובוגרוצקי הביע חשש כי המשך המצב עלול להוביל חברות להעביר השקעות, קווי ייצור ומשרות לחו"ל. הוא ציין כי למרות עלייה בהשקעות בציוד ומכונות בשנים 2024-2025, חלק ניכר מהן מבוסס על אמון בתעשייה ולאו דווקא על יתרון תחרותי ברור.

התאחדות התעשיינים דורשת מדיניות תעשייתית ארוכת טווח ותוכנית לאומית בהשקעה שנתית של כ-2.2 מיליארד שקל, אשר לפי הערכותיהם תניב תועלת כלכלית נטו של 9.7 מיליארד שקל בחמש שנים. הערכות אלו באות על רקע חששות גוברים מיכולתה של התעשייה הישראלית לשמר את תחרותיותה בשווקים הבינלאומיים.